{
 "canonical": "https://talmai.wrootpress.com/unit/esth-plus-03.13-05/",
 "licence": "https://talmai.wrootpress.com/rights/",
 "unit": {
  "id": "esth-plus-03.13-05",
  "section": "Addition B",
  "letter": "B",
  "seq": 5,
  "rahlfs_ref": "3:13e",
  "rahlfs_verified": true,
  "swete_ref": "19.3.1a-7a",
  "mt_anchor": "Esth 3:13",
  "greek": {
   "text": "διειληφότες οὖν τόδε τὸ ἔθνος μονώτατον ἐν ἀντιπαραγωγῇ παντὶ διὰ παντὸς ἀνθρώπῳ κείμενον, διαγωγὴν νόμων ξενίζουσαν παραλλάσσον, καὶ δυσνοοῦν τοῖς ἡμετέροις πράγμασιν τὰ χείριστα συντελοῦν κακὰ καὶ πρὸς τὸ μὴ τὴν βασιλείαν εὐσταθίας τυγχάνειν·",
   "license": "cc-by-sa",
   "source": "Swete"
  },
  "english": {
   "text": "Having therefore understood that this nation, alone among all, stands set in constant opposition to every man, following a strange way of life at variance with the laws, ill-disposed to our affairs, working the worst evils so that the kingdom may not attain stability --",
   "license": "cc-by",
   "status": "draft-awaiting-approval"
  },
  "motif": "The king's judgment: this nation stands alone in opposition to all mankind.",
  "retroversions": [
   {
    "hebrew": "ובהבינינו כי העם הזה לבדו עמד לשטן לכל אדם תמיד ודתיו זרות ומשנות מכל ולבו רע על דברינו ועשה רעות גדלות לבלתי תכון המלכות",
    "confidence": "medium",
    "notes": "עמד לשטן (Ps 109:6, Zech 3:1) for ἐν ἀντιπαραγωγῇ κείμενον; sense-for-sense."
   },
   {
    "hebrew": "ונדע כי הגוי הזה הוא לבדו מכל הגוים מתיצב לנגד כל אדם ודרכי דתיו נכריות ושנות ורעה בלבו על מעשינו ויעש את הרעות הגדולות לבלתי היות שלוה למלכות",
    "confidence": "medium",
    "notes": "Alternative with נכרי for ξενίζουσαν."
   }
  ],
  "retroversions_withheld": 0,
  "summary": {
   "verbatim": 1,
   "motif": 2,
   "soft_yes": 4,
   "rejected": 12,
   "ancient_verbatim": 0,
   "rabbinic_witness": true,
   "retranslation_only": false
  }
 },
 "parallels": [
  {
   "plus_id": "esth-plus-03.13-05",
   "witness_id": "otzar-midr-book-esth-1579",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "The letter's dossier of historical grievances (Pharaoh repaid with plunder, Joshua's slaughter of kings, David's pitiless conquests) supplies exactly the edict's rationale that this nation alone stands in constant opposition to every man -- an elaborate justification MT never gives.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "medieval-retranslation",
   "conduit_confidence": "low",
   "witness": {
    "id": "otzar-midr-book-esth-1579",
    "work": "otzar-midr-book-esth",
    "ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 6",
    "ref_source": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 6",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 6",
    "via": null,
    "text": "פרשה ד׳ א׳: ומרדכי ידע, ידע מימים קדמונים שיצא על ישראל צער גדול לפי שהיה ליל אחד במדרשו בוכה ומצטער על גלות ישראל ומתפלל ומתחנן להקב״ה שיגאלם במהרה ויוליכנו לבית הבחירה, ויישן וירא בחלום שהיה עומד במדבר בארץ מישור ושלא היה מכיר אותו מדבר, ויקבצו גוים רבים באותו מקום והם מתערבים אלה עם אלה, והיתה שם אומה קטנה ובזויה עומדת לבדה לצד אחד ברחוק מן הגוים ההם. וישא עיניו וירא והנה נחש גדול שהיה מתעלה מבין האומות ההם והיה הולך ועולה באויר וכל מה שעולה מתגדל מאד בגופו ובעביו, והיה נוטה לצד האומה הקטנה והיה קרב אליה, והיה חושב לעשות לה רעה. והנה כיסה את האומה הזאת הקטנה חשך ענן וערפל, וכשהגיע נחש זה על אומה זאת והנה סערה באה מארבע פנות העולם ותגע בנחש ותעטה אותו כאשר יעטה האדם הבגד, והיתה חותכת את הנחש חתיכות חתיכות, והיו אותן החתיכות מתעטפות ואובדות כמו קש והדק והמוץ אשר תדפנו רוח וכל אתר לא השתכח להון. מיד נגלה הענן והערפל מעל אותה האומה והיה זורח עליה השמש והאור כבתחלה. ויקץ מרדכי משנתו וכתב החלום ההוא על פנקסו ושמר הדבר וחתם סוד זה. והוסיף תפלות לבורא יתעלה כי ידע בודאי שצרה גדולה עוברת על ישראל וממנה יושע. ולכן לא נואש מלבקש רחמים לבורא יתברך וצוה לאסתר ג\"כ לבקש רחמים. —דבר אחר הכסף נתון לך, אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע כל זמן שאומות העולם עומדים עלי ואין מבקשים ממני לא כסף ולא זהב אלא לכלות אותי מן העולם, בפרעה ונבוכדנצר כתיב הממני נבובדנצר מלך בבל הציגני כלי ריק (ירמיה נ\"א ל״ד), אימתי הדיחני בשעה שקבץ עלי שבעה מלכיות ודן אותי בפניהם ואמר לי השתחוי לצלמי. אמר ר׳ חנינא בר׳ עגיל בשעה שאמר נבוכדנצר לחנניה מישאל ועזריה השתחוו לצלמי אמרו לו אין אנו משתחוים לצלם, אמר להם מפני מה אתם עוברים על גזרתי, אמרו לו גזרתו של הקב״ה גדולה משלך שכך כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים וגו׳ (עי׳ פסחים קי״ח.) אמר להם ולמה מרדתם בו, אמרו לו לפי שמרדנו בו באנו לידיך, אמר להם אעפ\"כ איני מניחכם עד שתשתחוו לצלם, ואם אין אתם משתחוים לצלם הרי אני משליך אתכם בכבשן האש. אמרו לו וכי אש שלך קשה מאש של הקב״ה, אשו של הקב״ה אוכלת תמיד את הרשעים ולא תכבה אבל אש שלך אינו אלא לשעה, והאיך נשתחוה לע״ז שלך. מיד נטלן והשליכן לכבשן האש, בא גבריאל וצנן את האש, והיינו דאמר נבוכדנצר הלא גוברין תלתא רמינא וגו׳ (דניאל ג׳ כ״ד). ועמד המן לכלותם, ואמר המן לאחשורוש נאבד כל איש כאיש אחד, אמר אחשורוש אין אנו יכולים, אמר לו המן למה? אמר לו מפני שאלהיהם לא עזבם כל עיקר, ומלכים ראשונים שהיו גבורים ממני כל מי שבא עליהם בטלו מן העולם והיו לקלון. אעפ״כ המן הטריח לאחשורוש בדברים ביום ובלילה, ויועצו עצות רעות על ישראל, אמר אחשורוש הואיל וכך חפצתי לך ונמליך בחכמים וחרטומים, שלח לקבץ את כל חכמי אומות העולם ונמלך אחשורוש בהם, אמר להם רצונכם (האם דעתכם נוטה) לאבד אומה זו מן העולם? אמרו לו כלם בבת אחת מי הוא שמכשילך במכשול הזה לאבד ישראל? אם תאבדם מן העולם אין העולם מתקיים [שאינו] אלא בשביל ישראל ובשביל התורה שנתנה לישראל, ואפילו שמש וירח וכוכבים אינם מאירים בעולם אלא בשביל ישראל שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו׳, ולא עוד אלא שכל האומות נקראו נכרים וישראל נקראו קרובים ואף אלהיהם נקרא קרוב שנאמר קרוב י״י לנשברי לב. אין אדם בעולם שנוגע בהם שימלט מידו, ועוד הבט בספרי אבותיך ומלכים ראשונים שבקשו להזדווג בהם מה עלתה להם ומה עשה לפרעה. אמר להם (המן) אותו אלוה שטבע פרעה בים כבר הזקין ואינו יכול לראות ולשמוע שכבר עלה נבוכדנצד והחריב ביתו ושרף היכלו והגלה ישראל לגבול עמון ומואב ופזרן באומות ולא היה יכול לעשות להם כלום, שנאמר ויאמרו לא יראה יה. ופייסם המן בדברים אלו, מיד קבלו ממנו והסכימו כולם ביחד וכתבו אגרות וחתמו [ומסרו] לו להמן וכך כתוב באותן אגרות: \"שלום לכם עד אין חקר, מודיעים אנו לכם שאדם אחד יש בינינו ולא ממקומנו הוא אלא מזרע עמלק מזרע המלוכה מגדולי המלכות המן שמו, ושאלנו ממנו שאלה אחת קטנה וקלה וזו היא השאלה. עם אחד יש בינינו מפוזר ומפורד בזוי לכל העמים ודעתן גסה עליהם חפצים ברעתינו, וקללת המלך שרוי בפיהם, וכופרים ביראתינו (אלהיהם) כל ימיהם, באו וראו מה עשו לפרעה כשירדו למצרים קבלם בסבר פנים יפות והושיבם במיטב הארץ וזן אותם בשני רעבון והאכילם מכל טוב הארץ, מה עשו לו? באו עליו בעלילה ואמרו לו נלך לזבוח לאלהינו, לסוף שלשה ימים אנו באים, אם רצונך השאילונו כלי כסף וכלי זהב ושמלות. והשאילום וטענו כל אחד ואחד משאות על חמוריהם עד שנצלו אותם, יצאו ממצרים והלכו לים סוף, ורדף אחריהם פרעה וכל חילו בשביל ממונם. מה עשו להם עמד מכשף אחד שלהם משה בן עמרם שמו ונטל מקלו בידו ולחש על הים וייבש והעבירם בתוכו, ואינו יודע במה ייבשו. וכיון שבא פרעה אחריהם בקש להחזירם בשביל ממונו, ואיני יודע במה דחפם בים, ולא זכרו הטובה שעשה להם. והיה לו תלמיד אחד ושמו יהושע והכניס את ישראל לארץ, ולא די להם שנטלו חלקם שחלק יהושע להם אלא שהרג שלשים ואחד מלכים וטבחם כאכזרי. ובא עליהם סיסרא וכל המונו ואיני יודע מה עשו לנחל קישון שגרפן והשליכם לים, והיה להם מלך אחד ודוד שמו והיה משחית ומכלה כל הממלכות ולא חמל על בריה, עמד שלמה בנו ובנה לו בית אחד וקראו בית המקדש ואיני יודע מה היה בתוכו, וכשבאים למלחמה על מדינות ועירות נכנסין לתוכו ומכשפין כולם וכשיוצאין מתוכו הורגין את כולם, ומתוך טובה שהיה להם והרבה להם בסף וזהב, כי כל המלכים עובדים את שלמה ומביאין לו כסף וזהב ומרגליות טובות ואבנים יקרות ובשמים. ואח\"כ מרדו באלהיהם, עד שבא נבוכדנצר והגלם והביאם לבית מלכותו, ועדיין לא שנו מעשיהם, מלוצצים בנו ומלעיבים על יראתינו, ועכשיו ישבנו והפלנו גורלות, ונפל באדר, ובזמן שאגרות הללו באים לידכם השחיתום כלם ביום אחד, ושלומכם ישגא. בשעה שחתמו אגרות הללו ונתנו ביד המן יצא ופגע בו מרדכי, ופגעו שלשה תינוקות שיוצאין מבית רבן, והיה מרדכי מהלך אחריהם והמן וכל שרי המלוכה באים אחריהם, אמר מרדכי לתינוקות מה פסוקכם? פתח הראשון: אל תירא מפחד פתאום וגו׳, (משלי ג׳ כ״ה), שני אמר עוצו עצה ותופר וגו' (ישעיה ח׳ י׳), שלישי אמר ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול (שם מ״ו ד׳), מיד שמח מרדכי ואמר לו המן מה אמרו לך התינוקות ששחקת? אמר לו בשורות טובות בשרוני, מיד כעס המן בלבו ואמר איני שולח ידי תחלה אלא באלו התינוקות, אמר רב יצחק בר נפחא, המן בעלילה גדולה בא על ישראל, שנאמר ובמלאת הימים האלה וגו׳. ומפני שאכלו בסעודת אחשורוש נחחייבו כלייה ולא קבלו ממרדכי שהתרה בהם ואמר להם בשביל רעתכם הם עושים הסעודה, אל תלכו לבית המשתה כדי שלא יהא פתחון פה לשטן עליכם, ולא שמעו לו והלכו ונשתכרו, מיד עמד השטן לפני הקב״ה ואמר לפניו רבש״ע עד מתי תחכה לאומה זו שהם מפרישין לבם ממך (יעזבו את ה׳), אם רצונך תאבד אומה זו. א״ל הקב״ה מה יהא על התורה? אמר לפניו רבש\"ע הסתפק בעליונים. אז השוה הקב\"ה דעתו למחות שמם. באותה שעה אמר הקב״ה למה לי אומה זו שבשבילה רבו אנחותי בכל יום, אשביתם מן העולם. אמר לו הקב״ה לך והביא לי מגילה ואכתוב עליה כלייה. מיד הלך השטן והביא מגילה, באותה שעה יצתה התורה בבגדי אלמנותה וצעקה לפני הקב״ה ולקול בכיתה צעקו מלאכי שלום ואמרו רבש\"ע אם ישראל מתבטלין מן העולם אנו למה צריכין בעולם, כיון ששמעו חמה ולבנה וכוכבים אספו נגהם. באותה שעה בא אליהו ז״ל לאבות העולם בבהלה, והלך אצל משה ואמר: אי אבות העולם! מלאכי השרת שמש וירח וכוכבים וכל צבא מרום צועקים במרד וכל העולם כלו בחיל כיולדה, ואתם יושבים ודומים. אמרו לו מפני מה? אמר להם מפני שהלכו ישראל לסעודת אחשורוש נגזר עליהם לאבדם. אמר משה רבינו ע״ה לאליהו ז״ל כלום יש שום אדם כשר באותו הדור? אמרו יש ומרדכי שמו, א\"ל לך והודיעהו כדי שיעמוד הוא משם ואנו מכאן ונבקש רחמים לפני הקב\"ה. אמר לו רועה נאמן כבר כתב להם הקב״ה אגרות כלייה. אמר להם משה לאבות העולם אם בטיט חתומה רחמים נשמעים, ואם בדם מה שהיה היה. הלך אליהו ז\"ל וראה שהם חתומים בטיט והודיעו למשה. אמר ירחמם הבורא והלך והודיעו למרדכי, שנאמר ומרדכי ידע וגו׳. מה עשה קבץ כל התינוקות ועיניו מלאים מים, והלבישם שקים והושיבם באפר והיו צועקים ובוכים ועם כל זה היו עוסקים בתורה, והיה המן הרשע הולך בשמחת לבו, והיה מרדכי צועק לפני הקב״ה ואמר רבש\"ע נשבעת לאבות להרבות זרעם ככוכבי השמים ועתה נתת אותם כצאן לטבחה, זכור לאברהם ליצחק וליעקב. —ותתחלחל המלכה, אמר רב שפירסה נדה. —התך זה דניאל, ולמה נקרא שמו התך מפני שחתכוהו מגדולתו. —לדעת מה זה, שלחה לו הכי שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה. —וצומו עלי שלשה עשר ארבעה עשר וחמשה עשר שבניסן, אמר לה מרדכי והרי יום שלישי הוא של פסח? אמרה לו צדיק שבישראל, אם אין ישראל למה לו פסח. —לילה ויום, לקבל תענית מבעוד יום. —וכאשר אבדתי אבדתי, כשם שאבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך. —ויעבור מרדכי שהעביר יום טוב ראשון של פסח בתענית.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-03.13-05",
   "witness_id": "otzar-midr-book-esth-1578",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "Haman's speech that the nation is unlike all others, with no righteous among them and greatly different from every people, matches the edict's charge that this nation alone stands opposed to all mankind -- elaboration beyond MT's bare 'laws differ.'",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "otzar-midr-book-esth-1578",
    "work": "otzar-midr-book-esth",
    "ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 5",
    "ref_source": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 5",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 5",
    "via": null,
    "text": "פרשה ג׳ א׳: אחר הדברים האלה וגו׳, ברוך המקדים רפואה למכה, וכשצוה המלך לכרוע להמן עשה המן צלם מרוקם על בגדיו כנגד לבו, וכל המשתחוה לו משתחוה לע\"ז, וע״ז מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, וכשהגידו להמן כעס וחשב לעקור הכל, וזכר האיבה של תמחה את זכר עמלק ושהרג שמואל את אגג, ויבקש המן להשמיד את כל היהודים. אמר ר׳ ברכיה ארורים הם הרשעים שהם מעקמים עצות רעות על ישראל וכל אחד אומר עצתי טובה, עשו הרשע אמר שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה, אבל אני איני עושה כן אלא יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי. פרעה הרשע אמר שוטה היה עשו שאמר יקרבו ימי אבל אבי ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה אבל אני איני עושה כן כד אינון רקיקין תחות כורסי אמהון אנא מחנק להון, הדא הוא דכתיב כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. המן הרשע אמר שוטה היה פרעה שאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ולא היה יודע שהבנות פרות ורבות אבל אני איני עושה כן אלא להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים, וכשרצה המן להשמידם הסתכל בחדשי השנה איזה חדש אינו טוב לישראל, וכן הסתכל בימי השבוע ובכוכבים, הסתכל בימי השבוע וראה ביום הראשון כי בו נבראו שמים וארץ וכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה ל״ג כ״ה), וראה ביום שני ומצא בו ויבדל בין המים וגו׳ כך ישראל נבדלים מן האומות שנאמר ואבדיל אתכם מן העמים (ויקרא כ׳ כ״ו), וראה ביום שלישי ומצא שברא בו הקב״ה כל עצי פירות ודשאים וישראל נותנים מהם בכורים ומן התבואה מפרישין חלה ומעשרות, וראה ביום הרביעי ומצא שבו נבראו שמש וירח שמונין ישראל בהם ראשי חדשים ומועדים ושמיטות ויובלות, וראה ביום החמישי ומצא שבו נבראו העופות שיקריבו ישראל מהם שתי תורים ושני בני יונה, וראה ביום הששי ומצא שבו נברא אדם ובהמות שמקריבין ישראל מהם קרבן, וראה ביום השביעי ומצא שהוא שבת יום מנוחה וקדושה ואכילה ושתיה לישראל ולא מצא בימים יום שיתגרה עם ישראל לפי שהם מלאים מצות, והסתכל בחדשים ומצא בניסן חג המצות ובאייר פסח שני ובסיון מתן תורה ובתמוז מצא יהושע וכלב שהליצו טוב על ישראל ולולי זכותם נאבדו בעצת מרגלים, באב ראה שמתענין בו ישראל, באלול בו ראש השנה, בתשרי בו המועדים וצום כפור, במרחשון התחילו ישראל לעשות המשכן, בכסליו וטבת עלו ישראל מבבל לירושלם ברשיון כורש מלך פרס לבנות בית שני, בשבט היו כורתים עצים לבית י״י לקרבנות ולעולות, באדר לא מצא בו שום תועלת כי בו נפטר משה רבינו ע״ה, ולא ידע הרשע כי בו נולד משה. ועוד נסתכל המן במזלות וראה מזל טלה לניסן וישראל מקריבין קרבנות מהטלאים שהם כבשים, וראה מזל שור לאייר שהיו מקריבין עולות פרים, וראה מזל תאומים לסיון שהוא נמשל לפרץ וזרח הצדיקים שהיו תאומים ויצא מלכות בית דוד מאחד מהם שהוא פרץ, ראה מזל בתולה בתמוז וראה חסד האמהות וצדקתם של שרה רבקה רחל ולאה, וראה אריה באב וזכר צדקת דניאל שהצילו ה׳ מגובא די אריותא, וראה מזל מאזנים וזכר צדקת איוב שאמר על נפשו ישקלני במאזני צדק (איוב ל״א ו׳), וראה מזל עקרב במרחשון וראה חסד יחזקאל הנביא שנאמר ואל עקרבים אתה יושב (יחזקאל ב׳ ו'), וראה מזל קשת בטבת וראה חסד יוסף שנאמר בו ותשב באיתן קשתו, וראה מזל דלי בשבט וראה חסדו של משה רעייה שנאמר בו וגם דלה דלה לנו, וראה מזל דגים ולא מצא בו שום תועלת לטובה אלא שנאמר בו כדגים שנאחזים במצודה (קהלת ט׳ י״ב) וראה בחדש אדר שחסר גדולתם במיתת משה רבינו והם (ישראל) כדגים שנאחזים במצודה ואין מי יצילם, ולא ראה הרשע כי המזלות והכוכבים אין בידם יכולת להרע או להיטיב כי הכל בידי שמים שברא הכוכבים והמזלות ואמרו חז״ל אין מזל לישראל. ואמר הקב״ה על ידי ירמיהו ע\"ה ומאותות השמים אל תחתו (ירמיה י׳ ב׳). וכאשר ראה המן שלא היה מזל לישראל במזל דגים הקדים הדבר לאחשורוש, שנאמר בחדש הראשון הוא חדש ניסן וגו׳ וכאשר יצא הגורל באדר שמח מאד, וביקש להשמיד לישראל ברכילות ולשון הרע כמו שאמרו חז״ל ליכא מאן דידע לאשתעויי לישנא בישא כהמן (מגילה י\"ג ע״ב). —ויאמר המן למלך אחשורוש, אם היה רצונך נאביד היהודים מן העולם, אמר לו מתירא אני מאלהיהם שלא יעשה לי כמו שעשה לפרעה ולסיסרא, אמר לו המן ישראל שבאותן דורות היו צדיקים והיה אלהיהם עמם אבל אלו הם רשעים וחטאים וכבר נחרב בית המקדש שלהם. — ישנו עם אחד, ישנו מן המצות, ערומים הם מן המצות, אמר לו אחשורוש שמא יש ביניהם צדיקים, אמר לו המן עם אחד, כלם אומה אחת, אין ביניהם צדיק, ושמא תאמר תפסיד בהם, ת״ל מפוזר ומפורד, כפרדה זו שלא תלד כך אין בהם תועלת. ועוד שמוציאים ממונם בהבלים בשבתות ובימים טובים ועל כן הם עניים ואין מועיל בממונם. ודתיהם שונות מכל עם דלא אכלין בהדן ולא שתי בהדן ולא מינסבי לן מינייהו. ואת דתי המלך אינם עושים שאם תפול זבוב בכוס אחד מהם שותהו ואם אדוני המלך יגע בכוס יינם חובטו בקרקע, ע״כ אין טוב שתניחם. —ואם על המלך טוב וגו׳ ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך, משל למה הדבר דומה לאיש שדר בעיר אחת והיה לו בשדהו פחת גדולה ואחד שדר בעיר אחרת והיה לו בשדהו תל גדול מעפר, אמר בעל התל מי יתן שלא היה זה התל בשדי ובעל הפחת אמר מי יתן וימכור לי פלוני התל שבשדהו, לימים נתחברו שניהם, אמר בעל הפחת לבעל התל מכור לי התל שבשדך אמר לו בעל התל הלואי שתקחנו בחנם, כך היה אחשורוש שונא לישראל מאד וכששמע דבר המן שיתן עשרת אלפים ככר כסף אמר לו הכסף נתון לך (מגילה שם), מיד ויקראו סופרי המלך.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-03.13-05",
   "witness_id": "tosafot-megillah-2112",
   "verdict": "verbatim",
   "rationale": "'לא נראה עם מורד כזה מתנהג בדעות שונות מכל העמים אשר מבטלים שלום' renders Addition B's distinctive extended judgment that this nation alone stands opposed to all mankind, beyond MT 3:8.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "medieval-retranslation",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "tosafot-megillah-2112",
    "work": "tosefet-esther-wikisource",
    "ref": "Tosefet le-Esther, צו המלך הראשון",
    "ref_source": "Tosefet le-Esther, צו המלך הראשון",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "modern-anthology",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     2020
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "wikisource",
    "source_ref": "צו המלך הראשון",
    "via": null,
    "text": "אמר המעתיק גם זה מצאתי במקום הכתב הראשון אשר שלח המן:\nפרק י״ג    א׳) ארתחששתא המלך הגדול המולך מהודו ועד כוש לכל האחשדרפנים והפחות אשר בכל מדינות מלכותו שלום:\n ב׳) מאשר שרתי על עמים רבים ושעבדתי העולם כלו תחת ידי וכלם סרים אל משמעתי לא להתנהג עמהם עם כחי ועוצם ידי אך שיעמדו בשלום תחתי ולנהלם בהשקט ובטח, ובעבור אשר העמים יתנהגו הנהגה טובה ועצת שלום תהיה ביניהם אשר היא תאותם להם יותר מכל חייהם ויבלו ימיהם בטוב:\n ג׳) הייתי חושב בזה ושואל עצה ליועצי לעשות להם חקים טובים וסדרים נאותים להתנהג ולהתעסק בהם, היה שם אחד מעולה מכלם בחכמתו ואמונתו משנה למלך ושמו המן:\n ד') הראה לנו עם מפוזר ונבדל בנימוסים משונים הולכים ארחות עקלקלות, וחקים נגד חקי כל הגוים, מבזים המלכים מחללים דת המוסכמת, כבוד כל הגוים, בעבור דתם ההפכית אשר להם:\n ה') וכאשר הגיע זה הדבר אלינו וידענו שלא נראה עם מורד כזה מתנהג בדעות שונות מכל העמים אשר מבטלים שלום והסכמה מהאקלימים המשועבדים לנו:\n ו') כפי אשר הראה לנו המן אשר הוא פטרון ומשנה למלך ושמנו אותו לאב גזרנו כי העם אשר הראה לנו עם נשיהם ובניהם ישמדו ויגזרו מארץ החיים ולא יחמול אדם עליה, ביום שלשה עשר לחדש אדר מהשנה הזאת:  \n ז') בעבור כי הנבלים כלם ירדו ביום אחד שאולה וישובו בממשלתנו החיים והשלום אשר מנעו ממנה:\n נכתב ונחתם בחדש ניסן שנת שתים עשרה למלך ארתחששתא בשושן הבירה.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-03.13-05",
   "witness_id": "targ-sheni-esth-0114",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "Haman's escalation -- they spit on the ground at the sight of us, treat us as unclean, give and take no daughters in marriage -- is a concrete misanthropy topos beyond MT, matching Addition B's nation 'alone among all... in opposition to every man.'",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "aramaic",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "targ-sheni-esth-0114",
    "work": "targ-sheni-esth",
    "ref": "Targum Sheni on Esther 3:8:1",
    "ref_source": "Targum Sheni on Esther 3:8:1",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "geonic",
    "part": null,
    "date_range": [
     600,
     1000
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Targum Sheni on Esther 3:8:1",
    "via": null,
    "text": "ואמר המן למלכא אחשורוש אית עמא חד דיהודאי מתבדר ומטלטל ביני עממיא בכל מדינת מלכותך גיותנין ורוחא רמא מלקטין פישרי טבת ויתבין בחצבי תמוז ועובדיהון שניין מכל עמא ונימוסיהון מכל מדינן ובנימוסנא לא מהלכין ועובדנא לא צביא נפשיהון ועיבידתא דמלכא ליתיהון עבדין. וכד חזיין לנא רקקין בארעא וחזיין לנא כמידעם מסאב. וכד אנחנא נפקין למימר ולמשמע ולמעבד בעיבידתיה דמלכא מנהון סלקין בשורין ופרסין גידרין ועלין בחדרין ונפקין בחצופין. וכד אנחנא רהטין מתפוס יתהון מהדרין וקיימין מברקין עיניהון וחרקין שיניהון ומבטשין רגליהון ומבהלין יתהון ולית אנחנא יכלין למתפש יתהון. מן בנתיהון לא יהבין לנא ומן בנאתנא לא נסבין להון ומן דדבר מנהון למעבד עיבידתיה דמלכא מפיק ליומא בשיהי פיהי. ויומא דאינון צביין למזבן מננא אמרין לנא יומא שריא הוא ויומא דאנחנא צביין למזבן מינהון אסרין עלינן שווקין ואמרין לנא יומא אסירא הוא.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-03.13-05",
   "witness_id": "targ-sheni-esth-0121",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "On the Fast of Gedaliah they curse the king and pray for his death and the breaking of his rule -- the concrete sedition behind Addition B's charge that the nation works evils against the kingdom's stability.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "aramaic",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "targ-sheni-esth-0121",
    "work": "targ-sheni-esth",
    "ref": "Targum Sheni on Esther 3:8:8",
    "ref_source": "Targum Sheni on Esther 3:8:8",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "geonic",
    "part": null,
    "date_range": [
     600,
     1000
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Targum Sheni on Esther 3:8:8",
    "via": null,
    "text": "בעסרא ביה קריין יתיה צומא רבא וציימין אינון נשיהון בניהון ובנתיהון ואף בני בניהון ציימין ומעיקין יתהון ולא חייסין עליהון. ואמרין יומא הדין מתכפרין חובנא חובוי דילנא מתכנשין ומיתוספין על חובי בעלי דבבנא. ועלין לבי כנישתהון וקריין בסיפריהון ומתרגמין בנביאיהון לייטין למלכנא ותברין לשלטנא ואמרין הכדין תתכפר הדין מלכותא מן עלמא ובעיין רחמי ומחננין דימות מלכא ויתבר שלטניה.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-03.13-05",
   "witness_id": "targ-sheni-esth-0117",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "The Passover liturgy Haman reports -- 'as leaven is swept out before unleavened bread, so may this wicked kingdom be swept out' -- is a specific seditious liturgy illustrating Addition B's charge of ill-disposal to the king's affairs.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "aramaic",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "targ-sheni-esth-0117",
    "work": "targ-sheni-esth",
    "ref": "Targum Sheni on Esther 3:8:4",
    "ref_source": "Targum Sheni on Esther 3:8:4",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "geonic",
    "part": null,
    "date_range": [
     600,
     1000
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Targum Sheni on Esther 3:8:4",
    "via": null,
    "text": "בירח ניסן תמניא יומין טבין עבדין ביה ועבדין הדליקה ומרבותא וגרפין חמיעא מן קדם פטירא ואמרין דין דאתפרקן ביה אבהתנא מן מצרים וקריין יתיה יומא דפסחא. עלין לבית כנישתא דילהון קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון ואמרין כהדין דמתגריף חמיעא מן קדם פטירא הכדין תתגריף מלכותא רשיעיתא מביננא וכן יתעביד לנא פורקנא מן מלכא טפשא הדין.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-03.13-05",
   "witness_id": "otzar-midr-megillah-1599",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "Haman's added charges -- useless in war, cannot serve as judge or officer, prays daily for the destruction of the nations -- elaborate beyond MT 3:8, matching the edict's claim of constant opposition and ill-disposition to royal affairs.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "oral",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "otzar-midr-megillah-1599",
    "work": "otzar-midr-megillah",
    "ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Megillah (of Esther) 6",
    "ref_source": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Megillah (of Esther) 6",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     600,
     1000
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Megillah (of Esther) 6",
    "via": null,
    "text": "אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא, מה גדל שגדלו בצלם ועשה לו מלבושים שהיה בהן צורת הצלם שלו כדי שישתחוו לו, לכך נאמר גדל המלך וגו׳, ולמה לא היה מרדכי משתחוה לו? בשביל שני דברים, אחד בשביל שהוא עבדו, ואחד בשביל שהוא לבוש בגדים שיש בהן צורת עבודה זרה, לכך נאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו ובסוף עם מרדכי, ומי הם עם מרדכי, אלו החכמים שהם דומין למרדכי. ובסוף כל היהודים. התחיל להפיל פור וגורלות, בעת שנפל לו פור בירח אדר שמח שמחה גדולה ואמר נפל לי פור בירח שמת בו בן עמרם, והמן הרשע לא היה יודע שבו נולד בן עמרם וצמחה ישועה לישראל. אמר המן למלך אחשורוש, יש אומה אחת בינינו שהן מורדין בדתי המלך, ואם תתן להם בתך או אחותך עם אלף אלפי דינרי זהב אינן מתחתנין בך. ואם תתן להם חצי מלכותך אינן שותין מיינך, ואם אתה נוגע בכוס יין שלהם אינן שותין אותו אלא שופכין אותו, ואם יפול בו זבוב אחד משליכין את הזבוב ושותין את היין, והרבה הן משונין מכל האומות. ועתה אם יישר בעיניך תתן לי רשות לאבדם, שנאמר אם על המלך טוב יכתב לאבדם וגו׳. ואל יאמר אדוני המלך שמא תחסר מלכותך מהם כלום, כי אינן מועילים במלכותך במלחמה, ואפילו אם תמנה מהם אחד דיין שוטר או מושל אינן יכולין לעשות זה הדבר, והם בכל יום מתפללים בתפלתם ומתחננים לפני הקב״ה כדי שיאבד את האומות שבעולם, שנאמר י\"י מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו (תהלים י׳ ט״ז), ועוד י״י הפיר עצת גוים וגו׳ (שם ל״ג י׳). מיד אמר המלך אחשורוש הרי הם נתונין לך, שנאמר הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך. אמרו חז״ל (מגילה י״ד.) גדולה היא הסרת הטבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל כדי שיעשו תשובה, ולא עשו תשובה אלא בהסרת הטבעת שנאמר ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן וגו׳. ובעת ששמעה אסתר נתחלחלה ופירסה נדה, שנאמר ותתחלחל המלכה מאד. ותקרא אסתר להתך, התך זהו דניאל, ולמה נקרא שמו התך? שחתך זכרותו בימי נבוכדנצר הרשע, הוא וחביריו חנניה מישאל ועזריה, בעת שהלשינו עליהן שונאי ישראל ואמרו לנבוכדנצר אלו היהודים שהבאת הם מזנין עם שפחות המלך ועם נשי השרים, מיד שמע דניאל וחביריו חמו\"ע וחתכו זכרותם, שנאמר כה אמר י״י לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו׳ (ישעיה נ״ו ד׳). מיד נתמלא נבוכדנצר חמה עליהם וצוה להביא אותם כדי שיהרגם, אמרו לו אדונינו המלך חלילה לנו מעשות הדבר הזה שבדין ישראל אסור בניאוף ובזנות, שנאמר לא תנאף, והראו לו זכרותם. מיד שמח נבוכדנצר שמחה גדולה, לכך נאמר התך. ד״א למה נקרא שמו התך, שכל דברי מלכות נחתכין על פיו, שהיו יודעין שהיה נביא מימי נבוכדנצר שפתר חלומו, והיו מאמינין בדבריו, ד״א למה נקרא שמו התך, שבדבריו נחתכו גזירות על ה... לדעת מזה ועל מזה, אמרה אסתר, חס ושלום אפשר שעבר ישראל על דברי תורה שכתוב בה מזה ומזה הם כתובים (מגילה ט״ו.).",
    "withheld": null
   }
  }
 ]
}