{
 "canonical": "https://talmai.wrootpress.com/unit/esth-plus-04.17-13/",
 "licence": "https://talmai.wrootpress.com/rights/",
 "unit": {
  "id": "esth-plus-04.17-13",
  "section": "Addition C",
  "letter": "C",
  "seq": 13,
  "rahlfs_ref": "4:17m",
  "rahlfs_verified": false,
  "swete_ref": "19.4.1a-30a",
  "mt_anchor": "Esth 4:17",
  "greek": {
   "text": "καὶ ἀνοῖξαι στόμα ἐθνῶν εἰς ἀρετὰς ματαίων καὶ θαυμασθῆναι βασιλέα σάρκινον εἰς αἰῶνα.",
   "license": "cc-by-sa",
   "source": "Swete"
  },
  "english": {
   "text": "and to open the mouths of the nations to praise vain things, and to have a mortal king marveled at forever.",
   "license": "cc-by",
   "status": "draft-awaiting-approval"
  },
  "motif": "Their aim: to make a mortal king worshipped forever instead of God.",
  "retroversions": [
   {
    "hebrew": "ולפתח פי גוים לתהלות הבלים ולפאר מלך בשר עד עולם",
    "confidence": "high",
    "notes": "הבלים for μάταια is the fixed LXX/MT equivalence for idols (Deut 32:21, Jer 8:19)."
   },
   {
    "hebrew": "ולפתח את פי הגוים לשבח את ההבלים ולהיות מלך בשר ודם נערץ לעולם",
    "confidence": "medium",
    "notes": "מלך בשר ודם is the standard rabbinic phrase — deliberately included as a reception-search string, though it is Mishnaic not BH."
   }
  ],
  "retroversions_withheld": 0,
  "summary": {
   "verbatim": 0,
   "motif": 9,
   "soft_yes": 2,
   "rejected": 7,
   "ancient_verbatim": 0,
   "rabbinic_witness": true,
   "retranslation_only": false
  }
 },
 "parallels": [
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "b-megillah-0533",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "The same self-deified-Haman tradition explains the plus's fear that 'a mortal king' would be 'marvelled at forever' in place of God.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "oral",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "b-megillah-0533",
    "work": "b-megillah",
    "ref": "Megillah 10b:20",
    "ref_source": "Megillah 10b:20",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "amoraic",
    "part": null,
    "date_range": [
     200,
     500
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Megillah 10b:20",
    "via": null,
    "text": "תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו ע\"ז דכתיב (ישעיהו ז, יט) ובכל הנעצוצים ובכל הנהלולים",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "panim-acherim-2-1921",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "Haman is dismissed as 'flesh and blood, today here and tomorrow in the grave' set against the eternal God -- matching Addition C's protest against having 'a mortal king marveled at forever.'",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "panim-acherim-2-1921",
    "work": "panim-acherim-2",
    "ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:28",
    "ref_source": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:28",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1000,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:28",
    "via": null,
    "text": "ד\"א [אסתר א, כב] איש יהודי. מאי יהודי, שייחד שמו של הקב\"ה לכל באי עולם, אימתי בזמן שלא כרע להמן, וכי מרדכי עובר על גזירת המלך, אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן, הלך אותו רשע וחקק ע\"ז על לבו, אמר כדי שישתחוו ישראל לע\"ז, וכדי שיתחייבו כלייה, וכשהיה עובר לפני מרדכי היה מתגאה על סוסו, והיה מרדכי מגביה ידו כלפי מעלה, אמר לו יש לנו אדון שמתגאה על גאים, היאך נעזוב אדון שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, ונשתחווה לע\"ז שעל לבך, שאין בו ממש, בשר ודם היום אתה כאן ומחר בקבר, מיד כעס המן כעס גדול.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "abba-guryon-1961",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "MT never has Haman claim divine honors; both here ('this wicked man set himself up as an object of worship') and in Addition C ('a mortal king marveled at forever') the same non-MT apotheosis charge is independently added.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "abba-guryon-1961",
    "work": "abba-guryon",
    "ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 3:5",
    "ref_source": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 3:5",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     850,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 3:5",
    "via": null,
    "text": "[אסתר ג ד] ויהי באמרם אליו יום ויום. ר' בנייה בשם ר' לוי אמר בניה של רחל ניסן שוה וגדולתן שוה, ניסן שוה לשם ויהי כדברה אל יוסף יום יום (בראשית לט י), וכאן ויהי באמרם אליו יום יום, וגדולתן שוה ביוסף כתיב ויסר פרעה את טבעתו (שם מא מב), ובמרדכי כתיב ויסר המלך את טבעתו, ביוסף כתיב וישם רביד הזהב (שם שם), וכאן כתיב ועטרת זהב גדולה (אסתר ח טו), ביוסף כתיב וירכב אותו במרכבת המשנה (בראשית מא מג), וכאן כתיב וירכיבהו על הסוס ברחוב העיר (אסתר ו ט). ר' לוי בשם ר' חמא ב\"ר חנינא אמר, אמר להם מרדכי משה רבינו הזהירנו בתורה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה (דברים כז טו), וזה הרשע שם עצמו ע\"ז, ועוד ישעיה הנביא אמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא (ישעיה ב כב), ולא עוד אלא שאני יליד בית איסגינטורין של מלך, ומשתחוה להדיוט, הדא הוא דכתיב ותגשן השפחות וגו' ותגש גם לאה וילדיהן ואחר נגש יוסף ורחל וגו' (בראשית לג ז), ועדיין זקני בנימין לא נולד.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "pdre-1502",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "The idol Haman wears makes homage to him literal idol-worship, matching the plus's charge that the enemies aim to have 'a mortal king marveled at forever' and open the nations' mouths to praise vain things -- a man exalted to divine honors, absent from MT.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "oral",
   "conduit_confidence": "low",
   "witness": {
    "id": "pdre-1502",
    "work": "pdre",
    "ref": "Pirkei DeRabbi Eliezer 50:5",
    "ref_source": "Pirkei DeRabbi Eliezer 50:5",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "geonic",
    "part": null,
    "date_range": [
     750,
     850
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Pirkei DeRabbi Eliezer 50:5",
    "via": null,
    "text": "רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר: שְׁנֵי עֲשִׁירִים עָמְדוּ בָּעוֹלָם, אֶחָד בְּיִשְׂרָאֵל וְאֶחָד בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. קֹרַח בְּיִשְׂרָאֵל וְהָמָן בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. קֹרַח שֶׁמָּצָא אוֹצָרוֹת שֶׁל זָהָב שֶׁל יוֹסֵף, וְהָמָן שֶׁלָּקַח כָּל אוֹצָרוֹת שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת כָּל אוֹצָרוֹת שֶׁל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְרָאָה הַמֶּלֶךְ עָשְׁרוֹ וַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו סוֹפְרִים וְכוֹתְבִין נוֹטְרִין לְפָנָיו, וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לְגַדְּלוֹ וּלְרוֹמְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא״. וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת כָּל עַם וָעַם כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו. מֶה עָשָׂה הָמָן? עָשָׂה לוֹ צֶלֶם מְרֻקָּם עַל בִּגְדוֹ וְעַל לִבּוֹ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מִשְׁתַּחֲוֶה לְהָמָן מִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָשָׂה. וְרָאָה מָרְדֳּכַי וְלֹא קִבֵּל לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה״. וְנִתְמַלֵּא עָלָיו חֵמָה וְאָמַר: ״הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ שׂוֹנְאֵי אֲבוֹתַי הָיוּ מֵעוֹלָם, עַכְשָׁו אוֹמַר לַמֶּלֶךְ וִיאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם״. וְנִכְנַס הָמָן לִפְנֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְאָמַר לוֹ: ״אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים וְאֵינָם טוֹבִים לְךָ וְאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנְךָ, וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֹוֶה לְהַנִּיחָם. אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, קַח הַחֲצִי מִמָּמוֹנִי וְתֵן לִי רְשׁוּת עֲלֵיהֶם״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם״. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: ״הֲרֵי הֵם נְתוּנִים לְךָ בְּחִנָּם וְהַמָּמוֹן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן אֵלַי בַּעֲבוּרָם יִהְיֶה שֶׁלְּךָ״. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: ״כֹּה אָמַר ה', חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ״.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "rashi-megillah-1172",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "'A man and not a king -- this is Haman' insists the adversary is merely mortal, the specific point of Addition C's complaint about a 'mortal king marveled at forever.'",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "oral",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "rashi-megillah-1172",
    "work": "rashi-megillah",
    "ref": "Rashi on Megillah 11a:7:1",
    "ref_source": "Rashi on Megillah 11a:7:1",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "rashi",
    "part": null,
    "date_range": [
     1040,
     1105
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Rashi on Megillah 11a:7:1",
    "via": null,
    "text": "אדם ולא מלך - זה המן:",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "otzar-midr-book-esth-1576",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "'Haman the wicked, who made himself into an idol' matches the plus's charge that the enemies' aim was to have a mortal marveled at as if divine, in place of God -- though the witness applies it to Haman rather than the king.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "otzar-midr-book-esth-1576",
    "work": "otzar-midr-book-esth",
    "ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 3",
    "ref_source": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 3",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 3",
    "via": null,
    "text": "פרשה א': כתיב תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס וגו' (ישעיה נ\"ה י\"ג) תחת המן הרשע שעשה עצמו ע״ז כדכתיב ובכל הנעצוצים (שם ז׳ י״ט), יעלה מרדכי שנקרא ראש לבשמים, ותחת הסרפד זו ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף בית המקדש, יעלה הדס זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה, והיה לה' לשם זו מקרא מגילה, לאות עולם לא יכרת אלו ימי הפורים (עי׳ מגילה י' ע״ב). הוא אחשורוש, כל מקום שנאמר הוא פלוני, אם הוא צדיק הוא מתחלתו ועד סופו ואם הוא רשע הוא מתחלתו ועד סופו, וכן כתיב הוא משה ואהרן, צדיקים היו מתחלתן ועד סופן, הוא ענה אשר מצא את הימים (בראשית ל״א כ״ד) הוא רשע כל ימי חייו, הוא דוד הקטן (ש״א י״ז ד') הוא צדיק כל ימיו. וכשם שהיה מקטין עצמו קודם מלכותו לפני מי שגדל ממנו בחכמה כך אחר מלכותו (עי' ברכות ד' ע״א). דבר אחר הוא אחשורוש להודיע שאין אחשורוש זה הנזכר בדניאל, בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש (דניאל ט׳ א'), לפי שאחשורוש של זמן המן לא היה בן מלך. המולך, שמלך מעצמו, כלומר שלא מלך אלא מרוב עשרו. — מהודו ועד כוש, יש אומרים הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם ומלך על שני קצוות העולם, וי״א כי הודו וכוש בקצה העולם והיתה זו קרובה לזו וכמו שמלך על אלו כך מלך על כל העולם (מגילה י״א.). —שבע ועשרים ומאה מדינה, בתחלה מלך על שבע ואח\"כ על עשרים ואח\"כ על מאה לכך הזכירן כאן בזה הסדר. —כשבת המלך אחשורוש, אמרו חז״ל בשעה שמלך אחשורוש בקש לישב על כסא שלמה, אמרו ישראל לפני הקב״ה מקום שהיה שלמה יושב ודן דין אמת זה הרשע יושב שם, עשה למען שמך הגדול ואל תנבל כסא כבודך—ולא היה יכול לישב עליו. והאיך נמצא זה הכסא במדי? לאחר מיתת שלמה עלה שישק מלך מצרים ונטלו בכתובתה [של בת פרעה] והביאו למצרים, ואח״כ בא סנחריב ונטלו והביאו לא״י כשבא להלחם בירושלם, וכשיצא מלאך ה' והכה במחנה אשור יצאו ישראל ובזזו מחנהו וכל כסף וזהב שלו ומצאו הכסא והשיבוהו למקומו, וישב עליו חזקיה ונטל הכבוד שהיה ביד שלמה ונתנשא מלכותו למעלה ככתוב ויצלח חזקיה בכל מעשהו (דהי״ב ל״ב ל׳), ובשלמה כתיב והמה מביאים איש מנחתו ובחזקיה כתיב בעת ההיא שלח מרודך בלאדן וגו׳ וישבו על אותו כסא חזקיה ומנשה ואמון ויאשיהו, ולפניהם ישבו עליו שלמה ורחבעם. ובימי יאשיהו עלה פרעה מלך מצרים ונלחם עם יאשיהו ונטל הכסא והביאו למצרים, ובקש לישב עליו ולא היה יודע מנהגו והכהו הארי על יריכו והיה צולע לכך נקרא פרעה נכה. וכשנלחם נבוכדנצר עם פרעה מלך מצרים ולקח ארצו נטל הכסא והוליכו לעילם המדינה, והיינו דכתיב ושמתי כסאי בעילם (ירמיה מ״ט ל״ח), ולא היה יכול לישב עליו, וכשראה כך שלח לאכסנדריא שלו (עיר הבירה במדינתו) והביאו לו חרשים ועשו לו כסא כפי שכלו אבל לא כמו כסא שלמה מפני שנעשה ברוח הקדש, שנאמר וישב שלמה על כסא י״י וגו׳ (דהי״א כ״ט כ״ג). —בשנת שלש למלכו, נחלקו חז״ל בזה הפסוק, יש מי שאומר שחכם היה שעשה משתה בראשונה לכל אנשי המדינות הרחוקות מפני שאנשי עירו לא יוכלו למרוד בו מפני שהיה מצוי עמהם תמיד והם ברשותו, לכן הקדים אנשי המדינות הרחוקות, ויש מי שאמר מלך טפש היה לפי שהיה צריך לכבד אנשי עירו בתחלה ובהם יוכל לכוף אנשי המדינות האחרות ולא עשה כהוגן (עי׳ מגילה י״א). —חיל פרס ומדי, שני משפחות היו והיה ברית ביניהם מקדם שאם יהיה מלך ממשפחת פרס שיהיו השרים ממשפחת מדי כדי שתהא יד כולם עליונה במלכות. —ובמלאות הימים האלה, בא המן הרשע וסיפר לשון הרע על ישראל, אמר למלך אומה זו משונה במעשיהם, אם רצונך תאבדם, אמר לו ומה נעשה כי אלהיהם גדול הוא ויש לנו ללמוד מפרעה, אמר לו המן אלהיהם שונא זימה, עשה להם משתה וגזור עליהם שיבואו למשתה ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם, שנאמר לעשות כרצון איש ואיש, ומיד אלהיהם כועס עליהם. כיון ששמע זה מרדכי, אמר להם אל תלכו לבית המשתה כדי שלא יהא לשטן פתחון פה עליכם, ולא הקשיבו לו. —ביום השביעי וגו׳, יום שבת היה, ועד יום שביעי לא היה טוב לבו? אלא [יום שבת היה] למפלתה של ושתי הרשעה שהיתה גוזרת על בנות ישראל שתבואנה ערומות ועושות בהן מלאכה בשבת, לכך נגזר עליה שתשחט ערומה בשבת. ויש אומרים שמפני שבא גבריאל ועשה לה זנב לפיכך לא באה אל המלך. —ויקצוף המלך מאד, לפי שאמרה ושתי לסריסים לכו ואמרו למלך, שאבא היה שותה יין לנגד אלף אנשים, שנאמר ולקבל אלפא חמרא שתי (דניאל ה׳ א׳) והוא במעט יין שהוסיף נשתכר בו. לפי שהיתה ושתי בת בלשצר, וצוה המלך וקראו לחכמי ישראל ואמר להם דנו דין זה, שנאמר ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים, אלו ישראל שיודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים. מיד נתיעצו חכמי ישראל ואמרו אם נגזור עליה שיהרגנה, למחר כשיצא היין מראשו יכבד עליו מותה ויצוה להרגנו, ואם נאמר שאינה חייבת מיתה יאמר שאנו מזלזלין במלכות, ויבואו לפניו ויאמרו לו אדונינו המלך מיום שגלינו מארצנו נטלה עצה וחכמה ממנו ואין אנו יודעים לדון דיני נפשות, אבל שלח בשביל זקני מואב שהם שלוים ושקטים בארצם כיין תשקוט על שמריו, לפי שלא גלו ממקומם, והם ידונו עליה מה שהיא חייבת, שכך אמר הכתוב, שאנן מואב מנעוריו ושוקט הוא על שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר (ירמיה מ״ח י\"א, עי׳ מגילה י״ב ע״ב). ויצו המלך ויבואו אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש שהם חכמי מואב, ואמר להם כדת מה לעשות במלכה ושתי, ולא ענו אותו הששה שהיו גדולים, אבל המן שהיה קטון שבהם והוא ממוכן—ולמה נקרא שמו ממוכן שהיה מוכן לפורעניות, מכאן שהדיוט קופץ בראש—דן עליה הריגה והרגוה מיד, ומפני שהיתה כלילת יופי צוה לצור צורתה בכותל כדי שלא תמלוך אשה במקומה אלא יפה כמותה. וישלח ספרים להיות כל איש שורר בביתו, אמרו העמים השומעים הכתבים, בודאי המלך אחשורוש שוטה הוא כי לא צוה עלינו דבר חדש ולא הודיענו אלא מה שהוא מנהגנו מימי קדם ומנהג כל הארץ, והוא דברי חז״ל פשיטא קרחא בביתיה פרדשכא להוי (עי׳ מגילה י״ב ע״ב). ואמרו חז״ל לולי אגרות ראשונות לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, לפי כששלח להם כתבים להרוג את ישראל פחדו ולא מלאם לבם להרגם מפני הכתבים הראשונים כשנהרגה ושתי וצוה להיות כל איש שורר בביתו, וכן יעשו היהודים יקהלו ויעמדו על נפשם וילחמו. ושמא תאמר יצאו מן הכלל וישתמדו לע״ז כבר צוה להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "targ-sheni-esth-0198",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "The idol images on Haman's robe make homage to him literal worship of a mortal man -- the specific non-MT detail matching Addition C's fear of 'a mortal king marveled at forever.'",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "aramaic",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "targ-sheni-esth-0198",
    "work": "targ-sheni-esth",
    "ref": "Targum Sheni on Esther 6:1:3",
    "ref_source": "Targum Sheni on Esther 6:1:3",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "geonic",
    "part": null,
    "date_range": [
     600,
     1000
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Targum Sheni on Esther 6:1:3",
    "via": null,
    "text": "ביה בליליא נדת שינתיה דמרדכי צדיקא דהוה שהיר ולא שכיב והוה שכיב ולא דמיך. והוו ישראל כנישין ויתבין קדמוי ואמרין ליה את גרמת להון לדבית ישראל ית כל בישתא הדא דאין קמתא מוקדם המן רשיעא וכרעתא וסגדתא ליה לא אתת עלנא ית כל עקתא הדא. מתיב מרדכי ואמר להון לדבית ישראל לבושא דהוה לביש המן רשיעא ציירין עלוהי תרין צלמין חד מן קדמוהי והד מן אחורוהי ואין קמית וסגדית ליה אשכחית הויתי פלח לטעוותא ואתון ידעין דמן דפלח לטעוותא ייבד מן עלמא הדין ומטריד מן עלמא דאתי. ושתקן מיניה כל בית ישראל.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "panim-acherim-2-1900",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "When Haman proclaims 'thus shall be done to the man whom the king delights to honor,' Israel answers aloud 'not the king who is on earth, but the King who is in heaven' -- directly matching Addition C's refusal to let 'a mortal king be marveled at forever.'",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "panim-acherim-2-1900",
    "work": "panim-acherim-2",
    "ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:7",
    "ref_source": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:7",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1000,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:7",
    "via": null,
    "text": "אמר רבי לוי איפשר לדברים הללו, כל חכם שדורש שלא כהוגן כנביא מתנבא שקר, וכן הוא אומר ונשאו את עונם כעון הדורש כעון הנביא יהיה (יחזקאל יד י), ואמר לו מרדכי כתיב בתורה שקץ תשקצנו (דברים ז כו), משהרחיצו, א\"ל רכוב על הסוס, א\"ל מרדכי ברכי כשלו מצום, ובשרי כחוש משמן (תהלים קט כד), שהתעניתי עליך ועל ביתיך, ואין בי כח לישב על הסוס, השפל במותיך, ואדרוך עליהן, ואבוא על הסוס, מיד כרע המן לפני מרדכי, ונתן מרדכי רגלו על צוארו של המן, ונגע פיו של המן לארץ, אמר מרדכי הבטיחנו הקב\"ה כשאנו עושין רצונו כתיב אשריך ישראל מי כמוך וגו' ואתה על במותימו תדרוך (דברים לג כט), כשעלה מרדכי על הסוס, היו הכל מקלסין לפניו, ואבוקות דולקות כנגדו, והוא אומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו (תהלים קיח א), עד שהוא גומר כל הפרשה כולה, והן עונין אחריו, א\"ר לוי המן קרא ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, וישראל עונין לא המלך שבארץ, אלא המלך שבשמים, בתו של המן הציצה בעד החלון, וראתה אותו באותו קלון ונפלה ומתה.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "panim-acherim-1-1802",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "Haman embroiders an idol on his garment over his heart so that everyone who bows to him bows to an idol -- matching Addition C's charge that the plan is 'to open the mouths of the nations to praise vain things' and elevate a mortal to divine honor.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "panim-acherim-1-1802",
    "work": "panim-acherim-1",
    "ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version I 1:7",
    "ref_source": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version I 1:7",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1000,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version I 1:7",
    "via": null,
    "text": "כתיב [אסתר ג, ו] ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו. מה ראה המן שנתקנא במרדכי, א\"ר פנחס שני עשירים עמדו בעולם, אחד מישראל, ואחד מאומות העולם, קרח מישראל שמצא אחד מאוצרותיו של יוסף, ואחד מאומות העולם זה המן, שמצא אחד מאוצרותיו של מלכי יהודה, ראה המלך שהיה עשיר, ובניו היו גיבורים, וגידלו ורוממו על כל שריו ועבדיו, וצוה שיהיו כורעים ומשתחוים לפניו, מה עשה אותו רשע, הלך ועשה לו צלם מרוקם בבגדו, כנגד לבו, והיו משתחוים לו, וכל מי שהיה משתחוה לו היה משתחוה לע\"ז, ראהו מרדכי ולא קבל עליו לעבוד ע\"ז, שנאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, וראה המן שאין מרדכי משתחוה לו, ונתמלא עליו חימה, אמר היך היהודים שונאים אבותי מעולם, אומר למלך ויאבדם מן העולם.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "yalkut-esther-1699",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "Haman's idol worn on his garments makes homage to him worship of a man — matching the plus's fear that a mortal king be 'marveled at forever' in God's place; not MT material.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "yalkut-esther-1699",
    "work": "yalkut-esther",
    "ref": "Yalkut Shimoni on Nach 1054:2",
    "ref_source": "Yalkut Shimoni on Nach 1054:2",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     1300
    ],
    "license": "unknown",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Yalkut Shimoni on Nach 1054:2",
    "via": null,
    "text": null,
    "withheld": "Licence not stated — research only, never published verbatim"
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-04.17-13",
   "witness_id": "b-megillah-0550",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "'A man, and not a king' -- denying Haman royal status -- matches the plus's fear that a mortal king be 'marvelled at forever' in God's place.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "oral",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "b-megillah-0550",
    "work": "b-megillah",
    "ref": "Megillah 11a:7",
    "ref_source": "Megillah 11a:7",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "amoraic",
    "part": null,
    "date_range": [
     200,
     500
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Megillah 11a:7",
    "via": null,
    "text": "רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא (תהלים קכד, א) שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם (תהלים קכד,ב) אדם ולא מלך",
    "withheld": null
   }
  }
 ]
}