{
 "canonical": "https://talmai.wrootpress.com/unit/esth-plus-10.03-06/",
 "licence": "https://talmai.wrootpress.com/rights/",
 "unit": {
  "id": "esth-plus-10.03-06",
  "section": "Addition F",
  "letter": "F",
  "seq": 6,
  "rahlfs_ref": "10:3f",
  "rahlfs_verified": true,
  "swete_ref": "19.10.1-10",
  "mt_anchor": "Esth 10:3",
  "greek": {
   "text": "τὸ δὲ ἔθνος τὸ ἐμόν, οὗτός ἐστιν Ἰσραήλ, οἱ βοήσαντες πρὸς τὸν θεὸν καὶ σωθέντες.",
   "license": "cc-by-sa",
   "source": "Swete"
  },
  "english": {
   "text": "and my nation, this is Israel, who cried out to God and were saved.",
   "license": "cc-by",
   "status": "draft-awaiting-approval"
  },
  "motif": "My nation is Israel, who cried out to God and were saved.",
  "retroversions": [
   {
    "hebrew": "ועמי הוא ישראל הצעקים אל האלהים ונושעו",
    "confidence": "high",
    "notes": "Re-uses צעק אל האלהים from A unit 09; the dream-interpretation pairing is deliberate."
   },
   {
    "hebrew": "ועמי זה הוא ישראל אשר זעקו אל אלהים ויושעו",
    "confidence": "high",
    "notes": "זעק variant, matching the alternate in A unit 09."
   }
  ],
  "retroversions_withheld": 0,
  "summary": {
   "verbatim": 2,
   "motif": 1,
   "soft_yes": 5,
   "rejected": 5,
   "ancient_verbatim": 0,
   "rabbinic_witness": true,
   "retranslation_only": false
  }
 },
 "parallels": [
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-06",
   "witness_id": "otzar-midr-book-esth-1579",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "The small, despised nation delivered by God's storm after Mordecai's weeping and prayer matches the plus's identification of 'my nation' as Israel, who cried out to God and were saved.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "medieval-retranslation",
   "conduit_confidence": "low",
   "witness": {
    "id": "otzar-midr-book-esth-1579",
    "work": "otzar-midr-book-esth",
    "ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 6",
    "ref_source": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 6",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Otzar Midrashim, Midrashim on Megilat Esther, Midrash on the Book of Esther 6",
    "via": null,
    "text": "פרשה ד׳ א׳: ומרדכי ידע, ידע מימים קדמונים שיצא על ישראל צער גדול לפי שהיה ליל אחד במדרשו בוכה ומצטער על גלות ישראל ומתפלל ומתחנן להקב״ה שיגאלם במהרה ויוליכנו לבית הבחירה, ויישן וירא בחלום שהיה עומד במדבר בארץ מישור ושלא היה מכיר אותו מדבר, ויקבצו גוים רבים באותו מקום והם מתערבים אלה עם אלה, והיתה שם אומה קטנה ובזויה עומדת לבדה לצד אחד ברחוק מן הגוים ההם. וישא עיניו וירא והנה נחש גדול שהיה מתעלה מבין האומות ההם והיה הולך ועולה באויר וכל מה שעולה מתגדל מאד בגופו ובעביו, והיה נוטה לצד האומה הקטנה והיה קרב אליה, והיה חושב לעשות לה רעה. והנה כיסה את האומה הזאת הקטנה חשך ענן וערפל, וכשהגיע נחש זה על אומה זאת והנה סערה באה מארבע פנות העולם ותגע בנחש ותעטה אותו כאשר יעטה האדם הבגד, והיתה חותכת את הנחש חתיכות חתיכות, והיו אותן החתיכות מתעטפות ואובדות כמו קש והדק והמוץ אשר תדפנו רוח וכל אתר לא השתכח להון. מיד נגלה הענן והערפל מעל אותה האומה והיה זורח עליה השמש והאור כבתחלה. ויקץ מרדכי משנתו וכתב החלום ההוא על פנקסו ושמר הדבר וחתם סוד זה. והוסיף תפלות לבורא יתעלה כי ידע בודאי שצרה גדולה עוברת על ישראל וממנה יושע. ולכן לא נואש מלבקש רחמים לבורא יתברך וצוה לאסתר ג\"כ לבקש רחמים. —דבר אחר הכסף נתון לך, אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה רבש״ע כל זמן שאומות העולם עומדים עלי ואין מבקשים ממני לא כסף ולא זהב אלא לכלות אותי מן העולם, בפרעה ונבוכדנצר כתיב הממני נבובדנצר מלך בבל הציגני כלי ריק (ירמיה נ\"א ל״ד), אימתי הדיחני בשעה שקבץ עלי שבעה מלכיות ודן אותי בפניהם ואמר לי השתחוי לצלמי. אמר ר׳ חנינא בר׳ עגיל בשעה שאמר נבוכדנצר לחנניה מישאל ועזריה השתחוו לצלמי אמרו לו אין אנו משתחוים לצלם, אמר להם מפני מה אתם עוברים על גזרתי, אמרו לו גזרתו של הקב״ה גדולה משלך שכך כתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים וגו׳ (עי׳ פסחים קי״ח.) אמר להם ולמה מרדתם בו, אמרו לו לפי שמרדנו בו באנו לידיך, אמר להם אעפ\"כ איני מניחכם עד שתשתחוו לצלם, ואם אין אתם משתחוים לצלם הרי אני משליך אתכם בכבשן האש. אמרו לו וכי אש שלך קשה מאש של הקב״ה, אשו של הקב״ה אוכלת תמיד את הרשעים ולא תכבה אבל אש שלך אינו אלא לשעה, והאיך נשתחוה לע״ז שלך. מיד נטלן והשליכן לכבשן האש, בא גבריאל וצנן את האש, והיינו דאמר נבוכדנצר הלא גוברין תלתא רמינא וגו׳ (דניאל ג׳ כ״ד). ועמד המן לכלותם, ואמר המן לאחשורוש נאבד כל איש כאיש אחד, אמר אחשורוש אין אנו יכולים, אמר לו המן למה? אמר לו מפני שאלהיהם לא עזבם כל עיקר, ומלכים ראשונים שהיו גבורים ממני כל מי שבא עליהם בטלו מן העולם והיו לקלון. אעפ״כ המן הטריח לאחשורוש בדברים ביום ובלילה, ויועצו עצות רעות על ישראל, אמר אחשורוש הואיל וכך חפצתי לך ונמליך בחכמים וחרטומים, שלח לקבץ את כל חכמי אומות העולם ונמלך אחשורוש בהם, אמר להם רצונכם (האם דעתכם נוטה) לאבד אומה זו מן העולם? אמרו לו כלם בבת אחת מי הוא שמכשילך במכשול הזה לאבד ישראל? אם תאבדם מן העולם אין העולם מתקיים [שאינו] אלא בשביל ישראל ובשביל התורה שנתנה לישראל, ואפילו שמש וירח וכוכבים אינם מאירים בעולם אלא בשביל ישראל שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו׳, ולא עוד אלא שכל האומות נקראו נכרים וישראל נקראו קרובים ואף אלהיהם נקרא קרוב שנאמר קרוב י״י לנשברי לב. אין אדם בעולם שנוגע בהם שימלט מידו, ועוד הבט בספרי אבותיך ומלכים ראשונים שבקשו להזדווג בהם מה עלתה להם ומה עשה לפרעה. אמר להם (המן) אותו אלוה שטבע פרעה בים כבר הזקין ואינו יכול לראות ולשמוע שכבר עלה נבוכדנצד והחריב ביתו ושרף היכלו והגלה ישראל לגבול עמון ומואב ופזרן באומות ולא היה יכול לעשות להם כלום, שנאמר ויאמרו לא יראה יה. ופייסם המן בדברים אלו, מיד קבלו ממנו והסכימו כולם ביחד וכתבו אגרות וחתמו [ומסרו] לו להמן וכך כתוב באותן אגרות: \"שלום לכם עד אין חקר, מודיעים אנו לכם שאדם אחד יש בינינו ולא ממקומנו הוא אלא מזרע עמלק מזרע המלוכה מגדולי המלכות המן שמו, ושאלנו ממנו שאלה אחת קטנה וקלה וזו היא השאלה. עם אחד יש בינינו מפוזר ומפורד בזוי לכל העמים ודעתן גסה עליהם חפצים ברעתינו, וקללת המלך שרוי בפיהם, וכופרים ביראתינו (אלהיהם) כל ימיהם, באו וראו מה עשו לפרעה כשירדו למצרים קבלם בסבר פנים יפות והושיבם במיטב הארץ וזן אותם בשני רעבון והאכילם מכל טוב הארץ, מה עשו לו? באו עליו בעלילה ואמרו לו נלך לזבוח לאלהינו, לסוף שלשה ימים אנו באים, אם רצונך השאילונו כלי כסף וכלי זהב ושמלות. והשאילום וטענו כל אחד ואחד משאות על חמוריהם עד שנצלו אותם, יצאו ממצרים והלכו לים סוף, ורדף אחריהם פרעה וכל חילו בשביל ממונם. מה עשו להם עמד מכשף אחד שלהם משה בן עמרם שמו ונטל מקלו בידו ולחש על הים וייבש והעבירם בתוכו, ואינו יודע במה ייבשו. וכיון שבא פרעה אחריהם בקש להחזירם בשביל ממונו, ואיני יודע במה דחפם בים, ולא זכרו הטובה שעשה להם. והיה לו תלמיד אחד ושמו יהושע והכניס את ישראל לארץ, ולא די להם שנטלו חלקם שחלק יהושע להם אלא שהרג שלשים ואחד מלכים וטבחם כאכזרי. ובא עליהם סיסרא וכל המונו ואיני יודע מה עשו לנחל קישון שגרפן והשליכם לים, והיה להם מלך אחד ודוד שמו והיה משחית ומכלה כל הממלכות ולא חמל על בריה, עמד שלמה בנו ובנה לו בית אחד וקראו בית המקדש ואיני יודע מה היה בתוכו, וכשבאים למלחמה על מדינות ועירות נכנסין לתוכו ומכשפין כולם וכשיוצאין מתוכו הורגין את כולם, ומתוך טובה שהיה להם והרבה להם בסף וזהב, כי כל המלכים עובדים את שלמה ומביאין לו כסף וזהב ומרגליות טובות ואבנים יקרות ובשמים. ואח\"כ מרדו באלהיהם, עד שבא נבוכדנצר והגלם והביאם לבית מלכותו, ועדיין לא שנו מעשיהם, מלוצצים בנו ומלעיבים על יראתינו, ועכשיו ישבנו והפלנו גורלות, ונפל באדר, ובזמן שאגרות הללו באים לידכם השחיתום כלם ביום אחד, ושלומכם ישגא. בשעה שחתמו אגרות הללו ונתנו ביד המן יצא ופגע בו מרדכי, ופגעו שלשה תינוקות שיוצאין מבית רבן, והיה מרדכי מהלך אחריהם והמן וכל שרי המלוכה באים אחריהם, אמר מרדכי לתינוקות מה פסוקכם? פתח הראשון: אל תירא מפחד פתאום וגו׳, (משלי ג׳ כ״ה), שני אמר עוצו עצה ותופר וגו' (ישעיה ח׳ י׳), שלישי אמר ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול (שם מ״ו ד׳), מיד שמח מרדכי ואמר לו המן מה אמרו לך התינוקות ששחקת? אמר לו בשורות טובות בשרוני, מיד כעס המן בלבו ואמר איני שולח ידי תחלה אלא באלו התינוקות, אמר רב יצחק בר נפחא, המן בעלילה גדולה בא על ישראל, שנאמר ובמלאת הימים האלה וגו׳. ומפני שאכלו בסעודת אחשורוש נחחייבו כלייה ולא קבלו ממרדכי שהתרה בהם ואמר להם בשביל רעתכם הם עושים הסעודה, אל תלכו לבית המשתה כדי שלא יהא פתחון פה לשטן עליכם, ולא שמעו לו והלכו ונשתכרו, מיד עמד השטן לפני הקב״ה ואמר לפניו רבש״ע עד מתי תחכה לאומה זו שהם מפרישין לבם ממך (יעזבו את ה׳), אם רצונך תאבד אומה זו. א״ל הקב״ה מה יהא על התורה? אמר לפניו רבש\"ע הסתפק בעליונים. אז השוה הקב\"ה דעתו למחות שמם. באותה שעה אמר הקב״ה למה לי אומה זו שבשבילה רבו אנחותי בכל יום, אשביתם מן העולם. אמר לו הקב״ה לך והביא לי מגילה ואכתוב עליה כלייה. מיד הלך השטן והביא מגילה, באותה שעה יצתה התורה בבגדי אלמנותה וצעקה לפני הקב״ה ולקול בכיתה צעקו מלאכי שלום ואמרו רבש\"ע אם ישראל מתבטלין מן העולם אנו למה צריכין בעולם, כיון ששמעו חמה ולבנה וכוכבים אספו נגהם. באותה שעה בא אליהו ז״ל לאבות העולם בבהלה, והלך אצל משה ואמר: אי אבות העולם! מלאכי השרת שמש וירח וכוכבים וכל צבא מרום צועקים במרד וכל העולם כלו בחיל כיולדה, ואתם יושבים ודומים. אמרו לו מפני מה? אמר להם מפני שהלכו ישראל לסעודת אחשורוש נגזר עליהם לאבדם. אמר משה רבינו ע״ה לאליהו ז״ל כלום יש שום אדם כשר באותו הדור? אמרו יש ומרדכי שמו, א\"ל לך והודיעהו כדי שיעמוד הוא משם ואנו מכאן ונבקש רחמים לפני הקב\"ה. אמר לו רועה נאמן כבר כתב להם הקב״ה אגרות כלייה. אמר להם משה לאבות העולם אם בטיט חתומה רחמים נשמעים, ואם בדם מה שהיה היה. הלך אליהו ז\"ל וראה שהם חתומים בטיט והודיעו למשה. אמר ירחמם הבורא והלך והודיעו למרדכי, שנאמר ומרדכי ידע וגו׳. מה עשה קבץ כל התינוקות ועיניו מלאים מים, והלבישם שקים והושיבם באפר והיו צועקים ובוכים ועם כל זה היו עוסקים בתורה, והיה המן הרשע הולך בשמחת לבו, והיה מרדכי צועק לפני הקב״ה ואמר רבש\"ע נשבעת לאבות להרבות זרעם ככוכבי השמים ועתה נתת אותם כצאן לטבחה, זכור לאברהם ליצחק וליעקב. —ותתחלחל המלכה, אמר רב שפירסה נדה. —התך זה דניאל, ולמה נקרא שמו התך מפני שחתכוהו מגדולתו. —לדעת מה זה, שלחה לו הכי שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה. —וצומו עלי שלשה עשר ארבעה עשר וחמשה עשר שבניסן, אמר לה מרדכי והרי יום שלישי הוא של פסח? אמרה לו צדיק שבישראל, אם אין ישראל למה לו פסח. —לילה ויום, לקבל תענית מבעוד יום. —וכאשר אבדתי אבדתי, כשם שאבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך. —ויעבור מרדכי שהעביר יום טוב ראשון של פסח בתענית.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-06",
   "witness_id": "tosafot-megillah-2111",
   "verdict": "verbatim",
   "rationale": "'ועם הישרים הוא ישראל' directly renders Addition F's 'my nation, this is Israel,' the dream-decoding device absent from MT.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "medieval-retranslation",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "tosafot-megillah-2111",
    "work": "tosefet-esther-wikisource",
    "ref": "Tosefet le-Esther, פתרון החלום",
    "ref_source": "Tosefet le-Esther, פתרון החלום",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "modern-anthology",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     2020
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "wikisource",
    "source_ref": "פתרון החלום",
    "via": null,
    "text": "ד) ויהי מקץ ימים ויאמר מרדכי על יד האל נעשו אלה הדברים:\n ה׳) וזוכר אני מהחלום אשר חלמתי המורה על זה ושאינו דבר בטל:\n ו) המעין היה לנהר גדול ממים רבים היא אסתר אשר לקחה המלך לאשה:\n ז׳) והשני אריות אני והמן:\n ח׳) ועמים רבים הנאספים הם אשר החזיקו עם הארץ להשכיח שם מהיהודים:\n ט׳) ועם הישרים הוא ישראל והאור והשמש אשר זרח היה האורה אשר זרח ליהודים כי ה׳ הושיעם מכל צרה ועשה אותות ומופתים לעיני העמים:\n י׳) וצוה שיהיו שני גורלות האחד מעם האל והאחד מכל הגוים:\n י״א) ויהיו נבדלים עד בוא יום הנועד מאת ה׳ על העמים:\n י״ב) וה׳ זכר עמו ורחם על נחלתו:\n י״ג) ולכן יהיו נשמרים אלו שני הימים יום ארבעה עשר ויום חמשה עשר בכל מיני ששון ושמחה וכל העם להיות נאסף בחברה אחת לשמוח בם וכן ימשך בכל שנה ובכל הדורות עם ישראל:",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-06",
   "witness_id": "abba-guryon-1979",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "Both relocate the cause of rescue from Esther's diplomacy to the outcry of the people/children, matching Addition F's interpretive key 'my nation, this is Israel, who cried out to God and were saved,' against MT.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "abba-guryon-1979",
    "work": "abba-guryon",
    "ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 5:1",
    "ref_source": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 5:1",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     850,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 5:1",
    "via": null,
    "text": "[אסתר ה יד] ותאמר לו זרש אשתו. אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא שלש מאות וששים בעלי עצה היו לו לאותו רשע, וכולם לא היו יודעים כזרש אשתו, אמרה לו אדם זה שאתה אומר אם מזרע היהודים הוא לא תוכל לו, אלא בחכמה, אם תפילהו לכבשן האש, כבר עלו מתוכו חנניה מישאל ועזריה, ואם לבית האסורים תאסרהו, כבר יצא מתוכו יוסף, ואם במולא תסיק תחתיו, כבר התחנן מנשה ונעתר לו הקב\"ה ונפק ממנה, ואם במדברא תגיליניה, כבר פרו ורבו בו, ואם תעויר עיניו, סגיאן דקטל שמשון כד עויר, אלא צלוב יתיה על צליבא דלא אשכחן דשיזיב מניה. מיד וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ. נטל ארז מגינת הביתן ארכו חמשים אמה ורחבו שתים עשרה אמה, ויש אומרים פרשנדתא בנו היה הגמון בקרדוניא והביא מתיבתו של נח. והוציאו בהלל וזמר והכינו על פתח ביתו, ואמר למחר בשעת קריאת שמע של שחרית אתלה מרדכי עליו, וכיון שהכינו מדד עצמו עליו, השיבתו בת קול ואמרה נאה לך העץ, מתוקן לך העץ מששת ימי בראשית, מיד הלך לבית המדרש ומצאו לו למרדכי יושב, וראשי התינוקת מפולשין באפר ושקים במתניהם וסופדים ובוכים, וציוה ומנה אותם ומצאם כ\"ב אלף, ונתן קולרין בצואריהן ושלשלות ברגליהן, והפקיד עליהם שומרים, ואמר הללו אני שוחט תחלה, ואחר כך אני תולה את מרדכי, ואמותן היו מביאות להם לחם ומים, ואומרות להם בנינו אכלו ושתו קודם שתמותו, ומניחים ידיהם על ספריהם, ונשבעים בחיי מרדכי רבינו, לא נאכל ולא נשתה, אלא בתעניתינו נמות עייפים, והיה כל אחד גולל ספרו ונותנו לרבו, ואומרים סבורים היינו שבזכות התורה נאריך ימים, שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך (דברים ל כ), ועכשיו שלא זכינו טול ספרך מידינו, מיד צעקו כולם צעקה גדולה ומרה, ואמותיהן גועות כפרות מבחוץ, ובניהם כעגלים מבפנים, עד שעלתה צעקתם וצעקת אבות העולם למרום, בסוף ג' שעות בלילה נשמעה בכייתם לפני הקב\"ה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב\"ה רבש\"ע קול גדיים וכבשים אנו שומעין, באותה שעה עמד משה רבינו בבכיה לפני הקב\"ה ואמר, רבש\"ע גלוי וידוע לפניך שלא קול גדיים וכבשים הם, אלא קול קטני עמך ישראל ששרויין בתענית היום ג' ימים, ואסורין בקולרין ובשלשלת של ברזל, ולמחר עומדין בשחיטה כגדיים וכבשים, ולב אויב שמח עליהם, באותה שעה נתגלגלו רחמים של הקב\"ה, ושיבר החותמות וקרע האיגרות, וגידע קרן רשע, והשיב מחשבתו הרעה בראשו, והרים קרן ישראל והצמיח להם ישועה. אמר ר' חלבו אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקת של בית רבן, ואף מחשבתו של המן הרשע לא ביטלה אלא בשבילם, שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהלים ח ג), ועליהם נתנבא שמואל ומה קול הצאן הזה באזני (ש\"א טו יד), ואין עוז אלא תורה, שנאמר ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט יא), ואומר סורו ממני כל פועלי און כי שמע ה' קול בכיי (שם ו ט), וששו עליונים ושמחו תחתונים, והודו ושבחו למי שאמר והיה העולם, שנאמר יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם (שם סז ו).",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-06",
   "witness_id": "esther-rabbah-2089",
   "verdict": "verbatim",
   "rationale": "'ויזעקו אל ה'' directly renders 'ἐβόησαν πρὸς τὸν θεόν' (cried out to God) — the same clause independently supports Addition F's later recap that 'my nation... cried out to God and were saved.'",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "medieval-retranslation",
   "conduit_confidence": "high",
   "witness": {
    "id": "esther-rabbah-2089",
    "work": "esther-rabbah",
    "ref": "Esther Rabbah 8:5",
    "ref_source": "Esther Rabbah ח ה",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": "ER-2",
    "date_range": [
     1000,
     1150
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "wikisource",
    "source_ref": "אסתר רבה ח ה",
    "via": null,
    "text": "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו, אמר להתך לך אמר לה בן בנו של קרהו בא עליכם, הדא הוא דכתיב  .\n\nדבר אחר, אשר קרהו בחלום, מלמד שהזכיר לה את החלום אשר חלם כענין זה, בשנה השנית למלך אחשורוש, וירא והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ ופחד ורעד לכל יושביה, והנה שני תנינים גדולים ויריעו זה לקראת זה ויערכו מלחמה, וינוסו לקולם כל גויי הארץ. והיה ביניהם גוי אחד קטן ויקומו כל הגוים על הגוי הקטן לאבד זכרו מעל הארץ, ויהי היום ההוא חשך לכל העולם, ויצר לגוי הקטן מאד ויזעקו אל ה'. והתנינים נלחמים באכזריות חמה ואין מפריד ביניהם, וירא מרדכי והנה מעין מים אחד קטן עבר בין שני התנינים האלה ויפריד ביניהם מן המלחמה אשר היו נלחמים, והמעין גבר (נגר) ויהי לנחל שוטף כשטף ים הגדול והולך ושוטף בכל הארץ, וירא והנה זרחה השמש לכל הארץ ויאור העולם, ויתרומם הגוי הקטן והגבוהים השפלו, ויהי שלום ואמת בכל הארץ. ויהי מהיום ההוא ומעלה וינצר מרדכי את החלום אשר חלם, ובעת אשר הצר לו המן אמר לאסתר על ידי שלוחה, הנה החלום אשר ספרתי לך בימי נעוריך, ועתה קומי ובקשי רחמים מאת הקדוש ברוך הוא ובואי לפני המלך והתחנני על עמך ועל מולדתך.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-06",
   "witness_id": "panim-acherim-2-1898",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "The full witness text (assembly weeping and eulogizing, 'and God heard their prayer and Mordecai's prayer') matches the plus's 'my nation is Israel, who cried out to God and were saved' precisely -- crying out and being saved.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "panim-acherim-2-1898",
    "work": "panim-acherim-2",
    "ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:5",
    "ref_source": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:5",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1000,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:5",
    "via": null,
    "text": "כיון שהתחיל לישן לעיתותי בקר, המן דופק על פתחו, אמר המלך מי הוא זה לא יבא בשלום לפני, כשישן המלך היה רואה בחלומו המן עומד והסייף בידו, והיה מבקש להרוג את המלך, והיה המן נכנס שלא ברשות, נבעת המלך משנתו, אמר המלך מי בחצר, והלא כל היום הזה מי אמר מי בחצר, אלא שראה בחלומו שהיה המן מבקש להרגו, אמרו לו הנה המן עומד בחצר, אמר אינו חלום אלא אמת הוא, ויאמר המלך יבא, כיון שבא א\"ל המלך מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, ויאמר המן בלבו, למודים הם הרשעים לומר בלבן, וכן הוא אומר ויאמר עשו בלבו (בראשית כז מא), וכתיב האומרה (בלבה) [בלבבה] אני ואפסי עוד (ישעיה מז ח), וכתיב ויאמר המן בלבו, התחיל מתגאה למי יחפוץ המלך, מי גדול ממני, מי מכובד ממני, כל מה שאני שואל לעצמי אני שואל, א\"ל אדוני המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, ביום שמלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ביום שמלך, וכתר מלכות שניתן בראשו ביום שמלך, כיון ששאל הכתר נשתנו פניו של מלך, אמר זו היא שראיתי בחלומי, שהוא היה מבקש להרגני, כיון שראה המן כן, לא הזכיר את הכתר, חזר ואמר ונתון הלבוש והסוס וגו', א\"ל המלך לך ועשה כן למרדכי היהודי, אותה שעה נבהל המן, וגרם לו מיתה, עליו אמר שלמה עוונתיו (ילכדו) [ילכדנו] את הרשע ובחבלי (חטאתיו יתמוך) [חטאתו יתמך] (משלי ה כב), היה סבר שהיה שואל לעצמו ולנפשו, ולא שאל אלא למרדכי, על המן אמר דוד חטאת פימו דבר שפתימו וגו' (תהלים נט יג), ועל מרדכי כתיב ימלא ה' כל משאלותיך (שם כ ו), א\"ל אדוני המלך הרבה מרדכי יש בגוים, א\"ל היושב בשער המלך, א\"ל הרבה מרדכי ישנו בעולם, א\"ל מרדכי היהודי, א\"ל בבקשה ממך אל תעשה אותי שחוק בכל המדינות, האיש הזה שאתה רוצה לכבדו שונאי הוא שירדתי עמו בפרוזביטים, ואינו ראוי לכבדו בכבוד הזה, והצליב התקנתי, ובאתי ונכנסתי לשאול אותו ממך, ושלחתי כתב לכל האחשדרפנים והפחות. ואת מבקש לגדל את מרדכי עלי, א\"ל המלך עד מתי אתה מרבה שיחה לפני, אותה שעה הלך המן לבית גנזי המלך, ונטל הלבוש וגדולי המלכות עמו, ומשך את הסוס עמו, ובא מבשר את מרדכי, א\"ל מה אתה יושב, הרי נכנס המן לשאול אותך מן המלך לתלות אותך, אותה שעה הלך מרדכי וחילק את החכמים לצד אחד, והתלמידים לצד אחד, יונקים חלוצי שדים, תלמידים קרועי בגדים, נשים שערן סתור, בניהם כבני צאן שמנעו מהן חלב, והיו בוכין ומספידין על מרדכי ועל נפשותיהן, והן היו אומרים עד מתי אלהים יחרף צר (תהלים עד י), הוא ששמואל אמר לשאול שראה בנבואה מספד הזה, ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני (ש\"א טו יד), ושמע הקב\"ה את תפילתן ואת תפלת מרדכי, ועליהם אמר דוד כי רגע באפו חיים ברצונו וגו' (תהלים ל ו),",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-06",
   "witness_id": "targ-rishon-esth-0391",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "'They poured out their hearts... he heard the voice of their prayer and granted their request that night' matches Addition F's gloss that Israel is the nation that cried out to God and was saved.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "aramaic",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "targ-rishon-esth-0391",
    "work": "targ-rishon-esth",
    "ref": "Aramaic Targum to Esther 5:14",
    "ref_source": "Aramaic Targum to Esther 5:14",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "amoraic-geonic",
    "part": null,
    "date_range": [
     400,
     800
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Aramaic Targum to Esther 5:14",
    "via": null,
    "text": "וַאֲמַרַת לֵיהּ זֶרֶשׁ אִנְתְּתֵיהּ וְכָל רְחִימוֹי אִין שַׁפִּיר בְּעֵינָךְ נֵימַר קֳדָמָךְ מִלְתָא חֲדָא מַה דְנַעֲבֵיד לֵיהּ לְמָרְדְכַי יְהוּדָאָה אִם הוּא חַד מִן צַדִיקַיָא דְאִתְבְּרִיאוּ בְעַלְמָא אִין בְּחַרְבָּא נִקְטוֹל יָתֵיהּ כְּבַר אִתְהַפֵּךְ חַרְבָּא וְתִתְרְמֵי עֲלָנָא נֵיהַב יָתֵיהּ לְרַגוּמָא כְּבַר רַנֵס דָוִד גָלְיַת פְּלִשְׁתָּאָה וְאִם בְּתָרָא דִנְחָשָׁא נִרְמֵי יָתֵיהּ כְּבַר בַּזְעֵיהּ מְנַשֶׁה וּנְפַק מִנֵיהּ נִזְרוֹק יָתֵיהּ לְיַמָא רַבָּא כְּבַר בְּזָעוּנֵיהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲבָרוּ בְּגַוָהּ נִרְמֵי יָתֵיהּ לְגוֹ אַתּוּן נוּרָא יְקִידְתָּא כְּבַר דַעֲקְרוֹהִי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וּנְפַקוּ מִן גַוֵיהּ נִתְרְמֵי יָתֵיהּ לְגוֹב אַרְיְוָתָא כְּבַר לָא חַבִּילוּ אַרְיְוָתָא בְּדָנִיאֵל כַּד חַי נִתְרְמֵי יָתֵיהּ קֳדָם כַּלְבִּין כְּבַר אִסְתְּתָם פּוּם כַּלְבִּין בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַדְבְּרָא נִגְלֵי יָתֵיהּ כְּבַר בְּמַדְבְּרָא נְפִישׁוּ וּסְגִיאוּ מַה עוֹד קְטָלָא נִקְטוֹל יָתֵיהּ וְהֵידָא מִיתָא תִּתְעֲבַד לֵיהּ נִרְמֵי יָתֵיהּ לְבֵית אֲסִירֵי כְּבַר מִן בֵּית אֲסִירֵי אַמְלִיכוּ לְיוֹסֵף סַכִּינָא נִתְרְמֵי עַל צַוָארֵיהּ כְּבַר הֲוָה אִתְהַפְּכַת סַכִּינָא מֵעִלַוֵי דְיִצְחָק עַיְנֵיהּ נְעַוֵר וְנִשְׁבּוֹק יָתֵיהּ יִקְטַל בָּנָא כְּמָא דִקְטַל שִׁמְשׁוֹן פּוּרְעֲנוּתֵיהּ דְגַבְרָא הָדֵין לָא יַדְעִינָן מַה נַעֲבֵיד אֶלָא צְלִיבָא רַבָּא אִתְעֲבֵד לֵיהּ וְעַל בָּבָא דְבַיְיתֵיהּ דְמֵיהּ יִשְׁתְּפֵךְ קוֹמָתֵיהּ תִּתְרְמֵי עַל צְלִיבָא וְיֶחֱזוּן יָתֵיהּ כָּל יְהוּדָאֵי וְכָל חַבְרוֹי וּרְחִימוֹי שְׁמַיָא וְאַרְעָא כַּחֲדָא צַיְתִין עַל צְלִיבָא דְאַתְקִין הָמָן לְמָרְדְכַי תְּוָה לְצַפְרָא וְעַל קֳדָם מַלְכָּא וּשְׁאַל מִנֵיהּ עַל צְלִיבָא הָדֵין בְּשַׁעְתָּא הַהִיא לָא שְׁלַח מָנוֹי וְלָא שְׁכַב הָמָן בַּר הַמְדָתָא עַד דַאֲזַל וְאַיְתֵי יַת נַגָרַיָא יַת קַיְצָאֵי נַגָרַיָא דְעָבְדִין צְלִיבָא וְקַיְצָאֵי דִמְתַקְנִן סַכִּין דְפַרְזֶל וּבְנוֹי דְהָמָן דָיְצִין וְחָדְיָן וְזֶרֶשׁ אִתְּתֵהּ מְנַגְנָא בְּכִנְרִין עִם הָמָן רַשִׁיעָא וַאֲמַר אַגְרָא לְנַגָרֵי אֲנָא יָהֵב וּלְקַיְצָאֵי אֲנָא מְתַקֵן שֵׁירוּתָא עַל צְלִיבָא הָדֵין בְּשַׁעְתָּא קָם הָמָן רַשִׁיעָא לִמְנַסְיָא צְלִיבָא בְקוֹמָתֵיהּ נַפְקַת בַּת קָל מִשְׁמֵי מְרוֹמָא וַאֲמַרַת לֵיהּ יָאֵי הָמָן רַשִׁיעָא וְלָךְ שְׁפַר בַּר הַמְדָתָא וּשְׁפַר פִּתְגָמָא קֳדָם הָמָן וַעֲבַד צְלִיבָא לְגַרְמֵיהּ דַהֲוָה מִן יוֹמָא דְזַמְנַת אֶסְתֵּר יַת הָמָן לְשֵׁירוּתָא אִתְעָקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמְרִין דֵין לְדֵין הָדֵין מְסַנֵינָן בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא דְתִבְעֵי אֶסְתֵּר מִן מַלְכָּא דְנִקְטְלֵיהּ וְהִיא מְזַמְנָא לֵיהּ לְשֵׁירוּתָא בְּהָא שַׁעְתָּא שְׁפַכוּ דְבֵית יַעֲקֹב כּוּלְהוֹן לִבְּהוֹן וְאִתְרְחִיצוּ עַל אֲבוּהוּן דִי בִשְׁמַיָא וְכֵן אָמְרִין קֳדָמוֹי עֲנֵי יָתָן עָנֵי כָּל מְעִיקַיָא הֵיךְ דְתָלִין עֵינֵי עַבְדוֹי לְמָרֵיהוֹן וְהֵיךְ עֵינֵי אַמְתָא לְרִבּוֹנְתָּהּ כְּדֵין תַּלְיָן עֵינָנָא עֲלָךְ עַד עִדָן דְתִתְגְלֵי וְתִפְרוֹק יָתָנָא דְהָא סָנְאָה וּבְעֵל דְבָבָא מְגַדֵף וְאָמַר מָן אִינוּן יְהוּדָאֵי בְּכֵן שְׁמַע בְּקַל צְלוֹתְהוֹן וַעֲבַד בָּעוּתְהוֹן בֵּיהּ בְּלֵילְיָא מְטוּל דִי בְּכָל זִמְנָא דִי פְרַק יַתְהוֹן מִן בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן בְּלֵילְיָא פְרִיק יַתְהוֹן מִפַּרְעֹה וּמִסַנְחֵרִיב מִן כָּל דְקָמוּ עֲלֵיהוֹן:",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-06",
   "witness_id": "yalkut-esther-1741",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "The fasting children cry out, are heard, and the decree is torn up — matching the plus's 'my nation is Israel, who cried out to God and were saved'; not MT material.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "yalkut-esther-1741",
    "work": "yalkut-esther",
    "ref": "Yalkut Shimoni on Nach 1057:2",
    "ref_source": "Yalkut Shimoni on Nach 1057:2",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     1300
    ],
    "license": "unknown",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Yalkut Shimoni on Nach 1057:2",
    "via": null,
    "text": null,
    "withheld": "Licence not stated — research only, never published verbatim"
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-06",
   "witness_id": "yalkut-esther-1722",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "'ויצר לגוי הקטן מאד ויצעק אל ה'... ויתרומם הגוי הקטן' matches the plus's 'my nation is Israel, who cried out to God and were saved'; not MT material.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "medieval-retranslation",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "yalkut-esther-1722",
    "work": "yalkut-esther",
    "ref": "Yalkut Shimoni on Nach 1056:4",
    "ref_source": "Yalkut Shimoni on Nach 1056:4",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     1300
    ],
    "license": "unknown",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Yalkut Shimoni on Nach 1056:4",
    "via": null,
    "text": null,
    "withheld": "Licence not stated — research only, never published verbatim"
   }
  }
 ]
}