{
 "canonical": "https://talmai.wrootpress.com/unit/esth-plus-10.03-09/",
 "licence": "https://talmai.wrootpress.com/rights/",
 "unit": {
  "id": "esth-plus-10.03-09",
  "section": "Addition F",
  "letter": "F",
  "seq": 9,
  "rahlfs_ref": "10:3h-i",
  "rahlfs_verified": true,
  "swete_ref": "19.10.1-10",
  "mt_anchor": "Esth 10:3",
  "greek": {
   "text": "καὶ ἦλθον οἱ δύο κλῆροι οὗτοι εἰς ὥραν καὶ καιρὸν καὶ εἰς ἡμέραν κρίσεως ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καὶ πᾶσι τοῖς ἔθνεσιν, καὶ ἐμνήσθη ὁ θεὸς τοῦ λαοῦ αὐτοῦ, καὶ ἐδικαίωσεν τὴν κληρονομίαν ἑαυτοῦ.",
   "license": "cc-by-sa",
   "source": "Swete"
  },
  "english": {
   "text": "And these two lots came to the hour and the appointed time, and to the day of judgment before God and for all the nations, and God remembered his people and vindicated his inheritance.",
   "license": "cc-by",
   "status": "draft-awaiting-approval"
  },
  "motif": "The two lots came to their appointed day of judgment; God remembered and vindicated his people.",
  "retroversions": [
   {
    "hebrew": "ויבאו שני הגורלות האלה לשעה ולמועד וליום המשפט לפני האלהים ובכל הגוים ויזכר האלהים את עמו ויצדק את נחלתו",
    "confidence": "high",
    "notes": "זכר אלהים את עמו per Gen 8:1, Exod 2:24; נחלה matches the same word used throughout Addition C."
   },
   {
    "hebrew": "ויבאו שני הגורלות לעת ולמועד וליום הדין לפני אלהים ולכל הגוים ויפקד אלהים את עמו ויצדיק את נחלתו",
    "confidence": "medium",
    "notes": "יום הדין is Mishnaic/Aramaic-influenced; kept only as a reception-search string."
   }
  ],
  "retroversions_withheld": 0,
  "summary": {
   "verbatim": 1,
   "motif": 4,
   "soft_yes": 3,
   "rejected": 6,
   "ancient_verbatim": 0,
   "rabbinic_witness": true,
   "retranslation_only": false
  }
 },
 "parallels": [
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-09",
   "witness_id": "esther-rabbah-2075",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "ER's day-by-month search for the lot's target, resolved only through the angelic princes' pleading and Israel's vindication, matches Addition F's 'these two lots came to the hour and appointed time...and God remembered his people and vindicated his inheritance' — the same non-MT elaboration of the lot-casting process.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "esther-rabbah-2075",
    "work": "esther-rabbah",
    "ref": "Esther Rabbah 7:11",
    "ref_source": "Esther Rabbah ז יא",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": "ER-2",
    "date_range": [
     1000,
     1150
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "wikisource",
    "source_ref": "אסתר רבה ז יא",
    "via": null,
    "text": ", תָּנֵי כְּשֶׁאָמַר הָמָן הָרָשָׁע לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר הֵיאַךְ אֲנִי שׁוֹלֵט בָּהֶן, הֲרֵינִי מַפִּיל גּוֹרָלוֹת. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (יואל ד, ג): וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע בֶּן רָשָׁע, גּוֹרָלְךָ עוֹלֶה לְהִצָּלֵב, הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל, עָלָיו נָפַל הַגּוֹרָל, לָמָּה (תהלים קכה, ג): כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים. בַּתְּחִלָּה הִפִּיל פּוּר בַּיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִיּוֹם לְיוֹם, הִפִּיל פּוּר בְּיוֹם אֶחָד בְּשַׁבָּת, עָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּי נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְאָמַרְתָּ (ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, יֵשׁ בְּרִית בִּבְשָׂרָם, דִּכְתִיב (בראשית יז, ט): וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, וּכְתִיב (בראשית יז, יג): וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, וְיֵשׁ בְּרִית בְּפִיהֶם, זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (יהושע א, ח): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְאָמַרְתָּ (ירמיה לא, לו): אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה וגו', וּכְתִיב (ירמיה לא, לה): גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים, וְרָשָׁע זֶה מְבַקֵּשׁ לְאַבְּדָן, עֲקֹר שָׁמַיִם וָאָרֶץ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אַתָּה מְכַלֶּה אוֹתָן. הִפִּיל פּוּר בְּיוֹם שֵׁנִי, וְעָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּיוֹם שֵׁנִי הִבְדַּלְתָּ בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, וְכֵן יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּלִים הֵם מִן הָאֻמּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כ, כו): וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי, וְרָשָׁע זֶה רוֹצֶה לְאַבְּדָן, הֲפֹךְ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְאַחַר כַּלֵּה אוֹתָם. יוֹם שְׁלִישִׁי הִפִּיל פּוּר, וְעָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם שְׁלִישִׁי בּוֹ נִבְרְאוּ זְרָעִים, וְיִשְׂרָאֵל מַפְרִישִׁין מֵהֶם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וּבוֹ נִבְרְאוּ אִילָנוֹת, וְיִשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין לְפָנֶיךָ בָּהֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר וגו', וּבוֹ נִקְווּ הַמַּיִם לַיָּם, וּלְיִשְׂרָאֵל נִגְזַר שְׁנֵים עָשָׂר גְּזָרִים בַּיָּם, וְעַכְשָׁו אִם יִשְׂרָאֵל בְּטֵלִים אָנוּ הֵיאַךְ קַיָּמִין. יוֹם רְבִיעִי הִפִּיל פּוּר, וְעָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם רְבִיעִי בּוֹ נִבְרְאוּ הַמְאוֹרוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ס, ג): וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ, וּבוֹ נִבְרְאוּ הַכּוֹכָבִים וּבָנֶיךָ נִמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים, אִם תְּאַבְּדֵם הֵיאַךְ אָנוּ קַיָּמִין. הִפִּיל פּוּר יוֹם חֲמִישִׁי, עָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם חֲמִישִׁי בּוֹ נִבְרְאוּ עוֹפוֹת [ובהמות], וּמֵהֶם צִוִּיתָ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, וּבָהֶם אַתָּה מְכַפֵּר וּמִתְרַצֶּה לַבְּרִיּוֹת, וְאִם הֵם בְּטֵלִים מִי מַקְרִיב קָרְבָּן. הִפִּיל פּוּר בְּיוֹם שִׁשִּׁי, עָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם שִׁשִּׁי בּוֹ נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקָרָאתָ לְבָנֶיךָ בִּשְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לד, לא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְעָקְרָן עֲקֹר כָּל הָאָדָם וְאַחַר כָּךְ יִשְׁלֹט בָּהֶם. בְּיוֹם שַׁבָּת הִפִּיל פּוּר, עָמַד שָׂרוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹם שַׁבָּת בּוֹ נִגְמְרוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְנִשְׁתַּכְלְלוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, ב): וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּכְתִיב (שמות לא, יז): בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם, וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אוֹתָם, עֲקֹר אֶת הַשַּׁבָּת וּבַטֵּל אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ אַתָּה מְכַלֶּה אוֹתָם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁאֵין הַגּוֹרָל נוֹפֵל בּוֹ בַּיָּמִים, חָזַר לֶחֳדָשִׁים. הִתְחִיל בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וְעָלָה בּוֹ זְכוּת פֶּסַח. בְּאִיָּר, זְכוּת פֶּסַח קָטָן וּזְכוּת הַמָּן שֶׁנִּתַּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. בְּסִיוָן, זְכוּת הַתּוֹרָה. בְּתַמּוּז, זְכוּת הָאָרֶץ, וְעוֹד לָמָּה לֹא עָלָה הַגּוֹרָל בְּתַמּוּז וְאָב, שֶׁאָמְרוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּיֵּנוּ פֻּרְעָנוּת שֶׁאֵרְעוּ בָּנוּ לְבָנֶיךָ, בְּתַמּוּז חֲמִשָּׁה וּבְאָב חֲמִשָּׁה. עָלָה אֱלוּל, זְכוּת הַשְׁלָמַת הַחוֹמָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבּוֹ נִשְׁלְמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחמיה ו, טו): וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל, וְגַם זְכוּת מַעֲשַׂר בְּהֵמָה, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן תַּמָּן בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַׂר בְּהֵמָה. עָלָה בְּתִשְׁרֵי, זְכוּת שׁוֹפָר וְכִפּוּר וּרְגָלִים. עָלָה בְּמַרְחֶשְׁוָן, זְכוּת שָׂרָה אִמֵּנוּ שֶׁבּוֹ מֵתָה. כִּסְלֵו, זְכוּת חֲנֻכָּה. עָלָה טֵבֵת, זְכוּת עֶזְרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא י, טז): וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי הַגּוֹלָה וַיִּבָּדְלוּ עֶזְרָא הַכֹּהֵן וגו' וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וגו'. עָלָה שְׁבָט, זְכוּת אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה בּוֹ נִתְקַבְּצוּ בּוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה, וְעַל צֶלֶם מִיכָה. עָלָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר, וְלֹא מָצָא בּוֹ שׁוּם זְכוּת. הִתְחִיל הָרָשָׁע לִשְׂמֹחַ, חָזַר וּבָדַק בַּמַּזָּלוֹת, טָלֶה, זְכוּת פֶּסַח. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יב, ג): אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת. שׁוֹר, נִמְצָא זְכוּת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וּזְכוּת קָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, כז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. תְּאוֹמִים נִמְצָא בוֹ זְכוּת פֶּרֶץ וְזֶרַח שֶׁנִּקְרְאוּ תְּאוֹמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לח, כז): וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. אַרְיֵה, זְכוּת דָּנִיֵּאל שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה הַנִּקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. בְּתוּלָה, זְכוּת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁהֵן דּוֹמִין כִּבְתוּלָה שֶׁלֹא יְדָעָהּ אִישׁ זוּלָתִי בַּעֲלָהּ, כָּךְ הֵם לֹא שִׁנּוּ אֱלֹהֵיהֶם וְדָתוֹתֵיהֶם וְהֶחֱזִיקוּ בְּיַהֲדוּתָן [ביהודתן]. מֹאזְנַיִם, זֶה אִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו, ב): לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי. עַקְרָב, זֶה יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ב, ו): וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב. קֶשֶׁת, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית מט, כד): וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ. גְּדִי, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, טז): וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים. דְּלִי, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות ב, יט): וְגַם דָּלֹה דָּלָה לָנוּ. בָּא לוֹ מַזָּל דָּגִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וְלֹא נִמְצָא לוֹ זְכוּת, וְשָׂמַח מִיָּד וְאָמַר אֲדָר אֵין לוֹ זְכוּת, וּמַזָּלוֹ אֵין לוֹ זְכוּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבַּאֲדָר מֵת משֶׁה רַבָּן. וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת משֶׁה וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד משֶׁה, וְאָמַר כְּשֵׁם שֶׁהַדָּגִים בּוֹלְעִין כָּךְ אֲנִי בּוֹלֵעַ אוֹתָן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, דָּגִים פְּעָמִים נִבְלָעִין וּפְעָמִים בּוֹלְעִין, וְעַכְשָׁיו אוֹתוֹ הָאִישׁ נִבְלַע מִן הַבּוֹלְעִין. אָמַר רַבִּי חָנָן הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ט, א): וְנַהֲפֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָה בְּשׂנְאֵיהֶם, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא (מלכים ב יד, כז): וְלֹא דִּבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת [שם ישראל], אֶלָּא כָּךְ דִּבֵּר (שמות יז, יד): כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-09",
   "witness_id": "tosafot-megillah-2111",
   "verdict": "verbatim",
   "rationale": "'עד בוא יום הנועד מאת ה' על העמים... זכר עמו ורחם על נחלתו' renders Addition F's appointed day of judgment and vindication, not in MT.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "medieval-retranslation",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "tosafot-megillah-2111",
    "work": "tosefet-esther-wikisource",
    "ref": "Tosefet le-Esther, פתרון החלום",
    "ref_source": "Tosefet le-Esther, פתרון החלום",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "modern-anthology",
    "part": null,
    "date_range": [
     1200,
     2020
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "wikisource",
    "source_ref": "פתרון החלום",
    "via": null,
    "text": "ד) ויהי מקץ ימים ויאמר מרדכי על יד האל נעשו אלה הדברים:\n ה׳) וזוכר אני מהחלום אשר חלמתי המורה על זה ושאינו דבר בטל:\n ו) המעין היה לנהר גדול ממים רבים היא אסתר אשר לקחה המלך לאשה:\n ז׳) והשני אריות אני והמן:\n ח׳) ועמים רבים הנאספים הם אשר החזיקו עם הארץ להשכיח שם מהיהודים:\n ט׳) ועם הישרים הוא ישראל והאור והשמש אשר זרח היה האורה אשר זרח ליהודים כי ה׳ הושיעם מכל צרה ועשה אותות ומופתים לעיני העמים:\n י׳) וצוה שיהיו שני גורלות האחד מעם האל והאחד מכל הגוים:\n י״א) ויהיו נבדלים עד בוא יום הנועד מאת ה׳ על העמים:\n י״ב) וה׳ זכר עמו ורחם על נחלתו:\n י״ג) ולכן יהיו נשמרים אלו שני הימים יום ארבעה עשר ויום חמשה עשר בכל מיני ששון ושמחה וכל העם להיות נאסף בחברה אחת לשמוח בם וכן ימשך בכל שנה ובכל הדורות עם ישראל:",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-09",
   "witness_id": "rashi-megillah-1313",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "The providence explanation for why the lot fell in Adar (Moses' death offset by his birth) is the same claim of God overruling the pagan lot that Addition F makes about the 'appointed day.'",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "oral",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "rashi-megillah-1313",
    "work": "rashi-megillah",
    "ref": "Rashi on Megillah 13b:15:2",
    "ref_source": "Rashi on Megillah 13b:15:2",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "rashi",
    "part": null,
    "date_range": [
     1040,
     1105
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Rashi on Megillah 13b:15:2",
    "via": null,
    "text": "בשבעה באדר מת משה - שנאמר והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון (יהושע ד׳:י״ט) צא מהם למפרע שלשים יום באבלו של משה ושלשה ימים שהכינו להם צידה שנאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשה ימים אתם עוברים וגו' (שם א) הרי בשבעה באדר מת משה:",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-09",
   "witness_id": "abba-guryon-1966",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "Both make the pur a matter adjudicated in a heavenly court (each day/month pleading its merit before God), matching Addition F's 'these two lots came... to the day of judgment before God' -- a non-MT device, since MT's pur is simply cast.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "abba-guryon-1966",
    "work": "abba-guryon",
    "ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 3:10",
    "ref_source": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 3:10",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     850,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 3:10",
    "via": null,
    "text": "[אסתר ג ז] מיום ליום ומחודש לחודש. ארז\"ל כשאמר המן להפיל גורלות [התחיל להפיל גורלות] לימים שנאמר מיום ליום. עלה יום א' לפני הקב\"ה ואמר לפניו רבש\"ע בי נבראו שמים וארץ, ואמרת אם ימדו שמים ממעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל (ירמיה לא לו), ורשע זה מבקש לאבדן, עקור שמים וארץ, ואח\"כ כלה אותם. בא לו יום ב' לפני הקב\"ה ואמר רבש\"ע בי נברא רקיע והבדלת בין מים העליונים למים התחתונים, ובניך הבדלת מבין האומות, עקור רקיע ואח\"כ כלה אותם. בא לו יום ג' עלה לרקיע אמר לפניו רבש\"ע בי נבראו אילנות ובניך מקלסין אותך בהן, שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' (ויקרא כג מ), עקור אילנות ואח\"כ כלה אותם. בא לו יום ד' עלה לרקיע ואמר לפניו רבש\"ע בי נבראו [מאורות] שמש וירח וכוכבים ומזלות וישראל נמשלו בהם, שנאמר והנה השמש והירח וגו' (בראשית לז ט), עקור מאורות ואח\"כ כלה אותם. בא לו יום ה' עלה לרקיע אמר לפניו רבש\"ע בי נבראו בהמות ועופות, ומקריבין לפניך קרבן, עקור בהמה ועוף ואח\"כ כלה אותם. בא לו יום ו' עלה לרקיע, אמר בי נבראו אדם וחוה, וישראל קרויין אדם, שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד לא), [בטל כל בני אדם ואח\"כ כלה אותם]. בא לו יום ז' עלה לרקיע אמר כתיב ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם (שמות לא יז), עקור אותו ואח\"כ כלה אותם, כיון שראה שלא היה יכול לימים, בא לו לחדשים, שנאמר ומחודש לחודש (אסתר ג ז), ועלה לניסן זכות הפסח, לאייר זכות המן, לסיון זכות מתן תורה, לתמוז זכות הארץ, לאב והפכתי אבלם לששון (ירמיה לא יב), לאלול זכות החומה, דכתיב ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול (נחמיה ו טו), לתשרי זכות הרגלים, לחשוון זכות שרה, לכסליו וטבת זכות חנוכה, לשבט זכות אנשי כנסת הגדולה, באדר שמח, אמר אבדוק המזלות, טלה ויקחו להם איש שה (שמות יב ג), שור, שור או כשב (ויקרא כב כז), תאומים פרץ וזרח, שנאמר והנה תאומים בבטנה (בראשית לח כז), סרטן זכות יונה, אריה זכות דניאל, בתולה זכות חנניה מישאל ועזריה, מאזנים זכות איוב שנאמר ישקלני במאזני צדק (איוב לא ו), עקרב זכות יחזקאל, שנאמר ואל עקרבים אתה יושב (יחזקאל ב ו), קשת זכות יוסף, שנאמר ותשב באיתן קשתו (בראשית מט כד), גדי זכות יעקב, שנאמר ואת עורות גדיי העזים (שם כז טז), דלי זכות משה, שנאמר וגם דלה דלה לנו (שמות ב יט), דגים לא מצא להם זכות, אמר כשם שהדגים נבלעים, כך שונא ישראל נבלעים, תפושים הם בידי כהדא נונא, א\"ל הקב\"ה לית אינון בידך אלא את בידיהון, מה הדג הזה פעמים בולע ופעמים נבלע, אף את נבלע בידיהן.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-09",
   "witness_id": "rashi-megillah-1314",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "'On 7 Adar Moses was born, the birth atoning for the death' is the same providential-timing claim behind Addition F's 'these two lots came to the hour and appointed day ... God remembered his people.'",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "oral",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "rashi-megillah-1314",
    "work": "rashi-megillah",
    "ref": "Rashi on Megillah 13b:15:3",
    "ref_source": "Rashi on Megillah 13b:15:3",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "rashi",
    "part": null,
    "date_range": [
     1040,
     1105
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Rashi on Megillah 13b:15:3",
    "via": null,
    "text": "ובשבעה באדר נולד - דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום (דברים ל״א:ב׳) היום מלאו ימי ושנותי כדאי הלידה שתכפר על המיתה:",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-09",
   "witness_id": "targ-sheni-esth-0202",
   "verdict": "soft-yes",
   "rationale": "The reversal is explicitly triggered when 'the remembrance of Abraham, Isaac and Jacob came up before their Father in heaven' -- the specific causal 'remembering' that matches Addition F's 'God remembered his people and vindicated his inheritance' at the appointed hour.",
   "ruled_by": "flagged by the editor for further study",
   "conduit": "aramaic",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "targ-sheni-esth-0202",
    "work": "targ-sheni-esth",
    "ref": "Targum Sheni on Esther 6:1:7",
    "ref_source": "Targum Sheni on Esther 6:1:7",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "geonic",
    "part": null,
    "date_range": [
     600,
     1000
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Targum Sheni on Esther 6:1:7",
    "via": null,
    "text": "ביה בליליא ההוא על דוכרניה דאברהם יצחק ויעקב קדם אבוהון דבשמיא דאישתלח מלאכא מן מרומא הוא מיכאל רב חיילא דישראל ויתיב ברישא דמלכא ונדי ית שינתיה מיניה כוליה ליליא עד דאמר לאעלא קדמוי ית ספר דוכרניא דיומתא והוו קריין ביה קדם מלכא עובדי דיניהון דמלכי קדמאי דהוון מן קדמוי ויתיב לעיל מן עינוי דמלכא אחשורוש והוה מסתכל מלכא וחזי כדמות גבר. עני ואמר ליה למלכא המן בעי למיקטלך ונמליך חלפיך והוא מקדים בצפרא ובעי למישאל מינך גברא דפרקך מן מותא ובעי למיקטליה. אלא אימר ליה להמן מה למעבד לגברא דמלכא צבי ביקריה וחזי דלא שאיל מינך אלא בלבושין וכיתרא דמלכותא וסוסייא דרכיב עלוי מלכא. וגברא דהוה קרי בספר דוכרניא עם שופרא הוה.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-09",
   "witness_id": "panim-acherim-1-1807",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "That night God rises from the throne of judgment to sit on the throne of mercy after the heavenly household pleads Israel's case -- matching Addition F's specific claim that the two lots 'came to... the day of judgment before God... and God remembered his people and vindicated his inheritance,' the same judgment-to-mercy turning point tied to the identical night.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "lost-intermediary",
   "conduit_confidence": "medium",
   "witness": {
    "id": "panim-acherim-1-1807",
    "work": "panim-acherim-1",
    "ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version I 1:12",
    "ref_source": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version I 1:12",
    "language": "hebrew",
    "stratum": "medieval",
    "part": null,
    "date_range": [
     1000,
     1300
    ],
    "license": "pd",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version I 1:12",
    "via": null,
    "text": "[אסתר ו, א] בלילה ההוא נדדה שנת המלך. א\"ר יוחנן נדדה שנת מלכו של עולם, וקרא לאבות העולם, ואמר להם בניכם נתחייבו כלייה, אמרו לפניו רבש\"ע מפני מה, אמר להם מפני שלא קידשו את שמי בימי נבוכדנצר הרשע, ועשאוני כמו שאין בי כח להציל, אמרו לפניו רבונו של עולם כל מה שתרצה עשה מהם, כיון שראה הקב\"ה שגברה מידת הדין, עמד מכסא דין, וישב על כסא רחמים, ואמרה כל פמליא שלו לפניו, רבונו של עולם לא בראת העולם אלא בשביל תורה שנתת לישראל, והכל עומד בזכותן של ישראל, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג כה), אם אומה זו אתה מאבד, אנו מה תהא עלינו, אמר להם לא יפה עשו לפני, אמרו לפניו רבש\"ע גלוי וידוע לפניך שמיראה עשו את הדבר הזה, מיד נתמלא הקב\"ה רחמים על ישראל, שלח וקרא לכל עצי בראשית, אמר להן מי יתן נפשו לתלות עליו רשע, תאינה אמרה אני אתן את נפשי לתלותו עלי, וממני מביאין ביכורים ישראל לבית המקדש, ולא עוד שבי נמשלו ישראל, שנאמר כביכורה בתאינה בראשיתה וגו' (הושע ט י), גפן אמר אני אתן את נפשי, שממני מנסכין יין בבית המקדש, ולא עוד אלא שבי נמשלו ישראל, שנאמר גפן בוקק ישראל (הושע י א), וכו' כדלעיל, וכיון שקיבל עליו קוץ השתיק הקב\"ה כל עצי בראשית, ואמר הואיל ונתת נפשך לתלות עליך רשע זה, שרצה לאבד בני ישראל בניי, יתלה עליך, באותה שעה קרא אותו רשע לחכמיו ואמר להם, עשו לי עץ גבוה חמשים אמה לתלות מרדכי עליו, כדי שיראו אותו כל המדינות, אמרו לו אין נמצא עץ גבוה חמשים אמה אלא בדירה שלך, מה עשה אותו רשע, סתר כל אכסדרה שלו, ונטל קוץ מביתו והכינו ונפל עליו מודדו, מיד השיבו גבריאל ואמר לו לך נאה העץ ולעצמך מששת ימי בראשית מתוקן. ורבנן אמרו נדדו עליונים ונדדו תחתונים, ורבא אמר שנת אחשורוש ממש, נפלה מילתא בדעתיה ואמר מאי האי דזמינתה אסתר להמן בהדאי, דילמא עצה קא מיעצי עלויה דההוא גברא למיקטליה, הדר אמר אי הוי הכי לא הוי איניש דרחים עלי דהוה מודע לי, חזר ואמר דילמא איכא איניש דעביד לי טובו ולא פרעתיה, משום הכי מימנעי אינשי ולא אתו ומגלי לי, ועוד אמרו חכמים, ירד מיכאל אצל אחשורוש, ונדד שנתו כל הלילה וחבטו בקרקע שס\"ו פעמים, כו' כדלעיל עד והמן נדחף אל ביתו, אבל מבתו וחפוי ראש ממה שאירע לו.",
    "withheld": null
   }
  },
  {
   "plus_id": "esth-plus-10.03-09",
   "witness_id": "targ-sheni-esth-0119",
   "verdict": "motif",
   "rationale": "The New Year liturgy's plea that 'our remembrance come in for good and our enemies' for evil' pictures a day of judgment before God with two opposed reckonings, the closest structural counterpart in the work to Addition F's two lots reaching the day of judgment.",
   "ruled_by": "verification pass",
   "conduit": "aramaic",
   "conduit_confidence": "rule",
   "witness": {
    "id": "targ-sheni-esth-0119",
    "work": "targ-sheni-esth",
    "ref": "Targum Sheni on Esther 3:8:6",
    "ref_source": "Targum Sheni on Esther 3:8:6",
    "language": "aramaic",
    "stratum": "geonic",
    "part": null,
    "date_range": [
     600,
     1000
    ],
    "license": "cc-by-sa",
    "source": "sefaria",
    "source_ref": "Targum Sheni on Esther 3:8:6",
    "via": null,
    "text": "לעידן בעידן ריש שתא קורין חד בתשרי עלין לבי כנשתהון קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון לייטין למלכנא ותברין לשלטנא ותקעין בחצוצרתא ואמרין על יומא דדוכרן אבהתנא קדם אבונן דבשמיא דכרנא דילנא יעול לטב ודבעלי דבבנא יעול לביש ומריר.",
    "withheld": null
   }
  }
 ]
}