Witness
Sifrei Aggadah on Esther: Midrash Panim Acherim, Version II
Parallels (7)
Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 1:2 · Sifrei Aggadah on Esther: Midrash Panim Acherim, Version II · c. 1000–1300 · Medieval · conduit: lost intermediary (medium)
Israel is figured as a dove trapped at the dovecote between the snake within and hawk without, unable to flee because Haman has written to the four winds -- a concrete trapped-and-fearing-for-its-life image matching the plus's 'righteous nation troubled, fearing its own evils, prepared to perish.'
Ruled by: verification pass.
Show the witness text (212 words)
[אסתר א, א] הוא אחשורוש. חמשה שכתוב בהן הוא, והן צדיקים, אברם הוא אברהם (דה"א א כז), הוא משה ואהרן (שמות ו כז), הוא אהרן ומשה (שמות ו כו), הוא יחזקיהו (דה"ב לב יב), הוא עזרא (שעלה) [עלה] מבבל (עזרא ז ו). וחמשה שכתוב בהן הוא והן רשעים, הוא היה גבור ציד (בראשית י ט), הוא עשו אבי אדום (שם לו מג), הוא דתן ואבירם (במדבר כו ט), הוא המלך אחז (דה"ב כח כב), הוא אחשורוש, אשר בימיו נאמר חנם נמכרתם (ישעיה נב ג). ד"א שבימיו היו דומין ישראל ליונה שעוברת על פי השובך, ולא היתה יכולה ליכנס מפני הנחש שהיה בפנים, ולצאת אינה יכולה, מפני שהנץ עומד מבחוץ, כך היו ישראל אומרים אם נברח למדינות רחוקות, כבר כתב עלינו המן לארבע רוחות העולם, להשמיד להרוג ולאבד, אם נהיה בשושן הבירה, כבר אנו מסורין בידם, לקיים מה שאמר משה והיו חייך תלאים לך מנגד (דברים כח סו). ד"א הוא אחשורוש. שעל אשה אחת נטל עצה, ועל אומה שלימה לא נטל עצה. ד"א הוא אחשורוש, שהרג אשתו מפני אוהבו, והרג אוהבו מפני אשתו. ד"א הוא אחשורוש. אחיו של ראש, אחיו של נבוכדנצר, שנקרא ראש, שנאמר אנת הוא רישה דדהבא (דניאל ב לח). ד"א הוא אחשורוש. רישיהון דכל יהודאי. ד"א הוא אחשורוש. דבימיו נתקיים ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' (ויקרא לט מד).
Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 4:1 · Sifrei Aggadah on Esther: Midrash Panim Acherim, Version II · c. 1000–1300 · Medieval · conduit: lost intermediary (medium)
Mordecai 'knew' annihilation was decreed for the specific sin of bowing to Nebuchadnezzar's image -- matching Addition C's confession that they were handed to their enemies 'because we glorified their gods.'
Ruled by: verification pass.
Show the witness text (37 words)
[אסתר ד, א] ומרדכי ידע את כל אשר נעשה. מהו ידע את כל אשר נעשה, אמר מרדכי יודע אני שנגזר עליהם כלייה מיום שהשתחוו לצלם של נבוכדנצר, שנאמר זובח לאלהים יחרם (שמות כב יט), לכך נאמר ידע.
Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 1:1 · Sifrei Aggadah on Esther: Midrash Panim Acherim, Version II · c. 1000–1300 · Medieval · conduit: lost intermediary (medium)
Haman's whole career is dated 'from when he went down to annul the building of the Temple' (citing Ezra 4:6) -- making the enemy's real target God's house, matching Addition C's specific clause 'to quench the glory of your house and your altar.'
Ruled by: verification pass.
Show the witness text (185 words)
[אסתר א, א] ויהי בימי אחשורוש. זש"ה כאשר ינוס איש מפי הארי ופגעו הדוב (עמוס ה יט), הארי זה בבל, שנמסרו ישראל לה, שנאמר קדמיתא כאריא וגפין (דנשר) [די נשר] לה (דניאל ז ד), ופגעו הדוב, ששיעבדו אותן מדי שנמשלו לדוב, שנאמר וארו (חיי) [חיוה] אחרי תנייא דמייא לדוב (דניאל ז ה), ובא הבית וסמך ידו (אל) [על] הקיר (עמוס שם), באו לבנות בית המקדש, ועמד עליהם המן הרשע, הוא ספרא שמשאי בן המן, ומשם ירד פרוזבוטים כנגדו, מרדכי ירד בשביל שיבנה בית המקדש, אמרו ישראל מרדכי היה משבטו של בנימין, וכתיב בו ידיד ה' ישכון לבטח עליו וגו' (דברים לג יב), לפיכך ירד פרוזבוטים כנגדו, מרדכי ירד בשביל שיבנה בית המקדש בימיו, והמן ירד בשביל שיבטל בנין בית המקדש, שכך כתיב ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה (על היהודים) [על יושבי יהודה וירושלים] (עזרא ד ו), לפיכך צווחו ווי ויהיה בימי אחשורוש. [ויהי בימי אחשורוש]. א"ר לוי כל מקום שכתוב ויהי בימי, ימים של צרה הם, ויהי בימי אמרפל (בראשית יד א), ויהי בימי שפוט השופטים (רות א א), ויהי בימי אחז (ישעיה ז א), ויהי בימי יהויקים (ירמיה א ג), ויהי בימי אחשורוש.
Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 2:4 · Sifrei Aggadah on Esther: Midrash Panim Acherim, Version II · c. 1000–1300 · Medieval · conduit: lost intermediary (medium)
Mordecai is called 'Yehudi' specifically because, unlike everyone else, he alone did not eat at Ahasuerus's banquet -- the same specific abstention-from-the-royal-table motif Addition C makes Esther's boast.
Ruled by: verification pass.
Show the witness text (175 words)
ד"א [אסתר א, כב] איש יהודי. וכי לא היה שם יהודי אחר אלא הוא, והלא היו שם יהודים הרבה, אלא שהוא היה ירא חטא, לפיכך כתבו בו יהודי. א"ר יצחק למה נקרא שמו יהודי, שכולם אכלו מסעודתו של אחשורוש, והוא לא אכל. ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני. בן יאיר, שהאיר עיני ישראל בתפלתו, בן שמעי, ששמע הקב"ה את תפלתו, בן קיש, שהקיש ופתח לו הקב"ה. איש ימיני, משהוא קורא אותו איש יהודי, חוזר וקורא אותו איש ימיני, אם משבט יהודה הוא, היאך היה משבטו של בנימין, אלא משבטו של בנימין היה, וכשיצא שמעי וקילל את דוד, שכן אמר שמעי, וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל (ש"ב טז ז), א"ל אבישי בן צרויה למה יקלל הכלב [המת] הזה את אדוני [המלך], אעברה נא ואסירה את ראשו (שם שם ט), צפה דוד שעתיד מרדכי לצאת ממנו, שכן אמר דוד היום יומת איש בישראל (שם יט כג), זה איש יהודי. אמר ר' לוי מה הוא איש יהודי איש ימיני, אילולי דוד שהיה משבטו של יהודה, לא היה איש ימיני.
Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 2:12 · Sifrei Aggadah on Esther: Midrash Panim Acherim, Version II · c. 1000–1300 · Medieval · conduit: lost intermediary (medium)
Esther tastes nothing from the king's table, only her own food, explicitly compared to Hananiah/Mishael/Azariah refusing Nebuchadnezzar's rations -- matching Addition C's 'your servant has not eaten at the table of Haman... nor drunk the wine of libations.'
Ruled by: verification pass.
Show the witness text (77 words)
[אסתר ב, ט] ויבהל את תמרוקיה ואת מנותיה לתת לה. והביא לה תכשיטין ומאכל משלחנו של מלך. ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, וישנה ואת נערותיה, ושינה לה מכל הנשים, ומתנות נתן לה כשם שנטל בנימין אבי אביה מן יוסף אחיו משאות יותר מכל אחיו, כך נשתנה לה, שנאמר וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים, ואעפ"כ לא טעמה כלום, אלא משלה, ולא משלחנו של מלך, כשם שלא טעם חנניה מישאל ועזריה מפת בג המלך נבוכדנצר.
Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 6:19 · Sifrei Aggadah on Esther: Midrash Panim Acherim, Version II · c. 1000–1300 · Medieval · conduit: lost intermediary (medium)
All the Jews ate gentile dishes at Ahasuerus's feast and Mordecai alone abstained -- the same specific abstention-from-the-royal-banquet motif as Addition C's 'nor have I honored the king's banquet, nor drunk the wine of libations.'
Ruled by: verification pass.
Show the witness text (41 words)
ד"א [אסתר א, כב] איש יהודי. למה נקרא איש יהודי, א"ר יוסי בשעה שעשה אחשורוש את המשתה, נכנסו כל היהודים עמהם, ואכלו תבשילי גוים, שנאמר ובמלאת הימים האלה עשה המלך וגו', ומרדכי לא אכל עמהם ולא שתה, לכך נקרא איש יהודי.
Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Panim Acherim, Version II 3:9 · Sifrei Aggadah on Esther: Midrash Panim Acherim, Version II · c. 1000–1300 · Medieval · conduit: lost intermediary (medium)
The king refuses to sell the Jews and Haman argues him out of it with a false premise ('that was true while God favored them, but now his house is destroyed and he is angry with them') -- matching Addition E's 'malice deceiving... the sincere good faith of those who hold power' precisely.
Ruled by: verification pass.
Show the witness text (250 words)
[אסתר א, יט] אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף. אם רצונך מן הגרוטאות שבביתי אני מביא, ושוקל על ידי האומנים, והם טבעו המטבע על שמך, להביא אל גנזי המלך, אמר לו אחשורוש הואיל ואתה מבקש לקחתם ממני, אם אותם היהודים שהם משכימים ואומרים ה' אלהינו ה' אחד, איני מוכרן לך, שהם פקדון בידי, ומתיירא אני שלא יעשה לי כשם שעשה לפרעה ולסיחון ולעוג ולשלשים ואחד מלכים ולסיסרא וליבין ולסנחריב, זכור אני מה שעשה לנבוכדנצר שהחריב את ביתו, שנתענה עם כל חיה ועם כל בהמה, וכן לבלשצר, ועליהם הכתוב אומר משגיא לגוים ויאבדם (איוב יב כג), אף אני קשה לי, אמר לו המן אמת הן כל הדברים שאמרת, שהיו בזמן שהקב"ה רצוי להם, אבל עכשיו שנחרב ביתו ומקדשו, הוא כעוס עליהם, א"ל אני סוכם לך חשבון ס' ריבוא כשיצאו ממצרים, נתנו ס' ריבוא בקע לגלגולת, והרי עולה (פירוש שלך) מבקע לגלגולת עשרת אלפים ככר כסף, ובשקל שהם שוקלין להקב"ה אני שוקל לך, לכך נאמר ועשרת אלפים ככר כסף, א"ל המלך אם אתה מבקש ליקח אותם, אני מוכר לך, אלא בשביל כבודך, בוא אני ואתה ונפיל גורלות, אם עלו הן בידך והכסף בידי, אני מוכרן לך, אבל אם יעלו הם בידי והכסף בידך, איני מוכר לך, שהם פקדון בידי, הפילו שניהם גורלות, ורוח הקדש צווחת על עמי ידו גורל (יואל ד ג), ועל עוונותיו של המן עלה העם בידו, וא"ל אני שוקל לך את הכסף, והיצר להמן צרה גדולה על הכסף, ראה המלך שהצר לו על הכסף, אמר לו הכסף נתון לך, איני מבקש לא משכרן ולא מהפסידן.